עוד אמר: "תוסיפו לזה את איראן 'החדשה' (בשאיפה), את ערב הסעודית המתנדנדת (אבל תרצה מקום של כבוד באזור החדש ולא באמת יכולה להיות לעומתית לארצות הברית) ואת מצרים (הלעומתית לישראל אך עם תקרת זכוכית מאוד ברורה בגלל ארצות הברית) והנה קיבלנו מזרח תיכון חדש. אפשרות כזו, אותה תיארתי בחציה הראשון של המלחמה, תוארה בפי רבים כלא יותר מ'חלום' ויש שהוגדרה בפסקנות ובחוסר צניעות כ'הזויה', אבל עובדתית מתברר שעל פניו אנו לא מאוד רחוקים משם או בהחלט לאחר כברת דרך ארוכה בכיוון".
לדברי יגור, בעוד המוקד הציבורי והמדיני נתון לאיראן, מהלך שביצעה השבוע איחוד האמירויות ממחיש הלכה למעשה את עומק השותפות האסטרטגית בינה לבין ישראל - ואת הפער בינה לבין מדינות ערביות אחרות. "והנה, בעודנו עסוקים כולנו באיראן, דווקא איחוד האמירויות עשתה השבוע צעד משמעותי, המשקף את המכנה המשותף הרחב בינה לבין ישראל, והבהירה שוב, מעל כל צל של ספק, מדוע אני מכנה אותה בת הברית המעשית האמיתית היחידה של ישראל בעולם הערבי, ולא כזו שמדברת בשני קולות (לפי שעה - אולי תצטרפנה נוספות)".
הוא הוסיף: "הטענה העיקרית: ההקצנה האסלאמיסטית באוניברסיטאות בבריטניה היא איום גדול על הסטודנטים מהאמירויות, היות שהיא גורמת לרדיקליזציה של הלומדים בהן (בערך 8,500 סטודנטים מהאמירויות לומדים בבריטניה, ע"פ סקר אחרון משנת 2024)".