בוארון הזהיר מפני מה שכינה "לבנוניזציה" של רצועת עזה, וטען כי אין לקדם מהלכים אזרחיים לפני פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה. לדבריו, חמאס שואף להגיע למצב שבו תוקם תשתית אזרחית וממשל אזרחי, בעוד הארגון עצמו ישמור על כוחו הצבאי - בדומה למודל חיזבאללה בלבנון. לדבריו, כל תהליך אזרחי חייב להיות מותנה בהשבת החטופים, בפירוק חמאס מנשקו ובפירוז מלא של הרצועה. "אסור לאפשר ולו צעד אחד שיביא לבנייה מחדש של תשתיות טרור", אמר.
בהתייחסו ליחסי ישראל-ארה״ב אמר בוארון כי ישראל איננה "כוכב בדגל האמריקאי" וכי עליה להציב קווים אדומים ברורים, ובהם התנגדות למעורבות קטארית או טורקית בנעשה ברצועת עזה. לדבריו, התנגדותו של ראש הממשלה למעורבות זו מוכיחה עמידה על האינטרס הישראלי. בוארון הדגיש כי רק צה״ל מסוגל לפרק את חמאס מנשקו, וכי אין גורם בינלאומי אחר שיוכל לבצע משימה זו. לדבריו, על ישראל להבהיר לארה״ב כי לא תתקדם לשום מהלך אזרחי לפני עמידה מלאה ביעדי המלחמה.
עוד אמר כי ישראל ניצבת בפני הזדמנות אסטרטגית לשינוי פני המזרח התיכון, אך הזהיר מפני החמצת ההזדמנות. לדבריו, פגיעה בהנהגת הציר הרדיקלי באזור עשויה להוביל לקריסת שלוחותיו, ובהן חמאס וחיזבאללה. בהתייחסו למתח בין הדרג המדיני ליועצת המשפטית לממשלה, אמר בוארון כי הדרג הנבחר הוא שאחראי לניהול המדינה, גם אם קיימות מחלוקות ומורכבויות משפטיות.
לסיום התייחס בוארון לחוק הגיוס ואמר כי הדרך היחידה להביא לגיוס משמעותי של צעירים חרדים היא באמצעות הסכמה עקרונית של ההנהגה החרדית. לדבריו, הנתונים המוצעים בחוק הגיוס עשויים להביא בתוך שלוש שנים לגיוס של כ־50% ממחזור הגיוס, אך זאת רק אם תתקבל תמיכת הרבנים ואנשי הציבור החרדי.