הקואליציה ניצבת בפני אחד המבחנים הפוליטיים הרגישים מאז הקמתה, ושני המשברים - סביב חוק התקציב וסביב חוק הגיוס - מאיימים לגרור את הממשלה לתרחיש של פיזור הכנסת והליכה לבחירות. על פי חוות דעת של היועצת המשפטית לכנסת, נדרש פרק זמן של 60 ימים לפחות בין אישור התקציב בקריאה הראשונה לבין השלמת החקיקה בקריאה השנייה והשלישית. המשמעות: אם התקציב לא יאושר בקריאה ראשונה כבר בימים הקרובים – לא יהיה ניתן להשלים את החקיקה עד הדד־ליין החוקי, סוף חודש מרץ.
אמש דווח כי על פי הפתרון המתגבש בדגל התורה ובש"ס, בשבוע הבא הכנסת תאשר את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים בקריאה ראשונה במטרה לעמוד בלוחות הזמנים הקבועים בחוק. עם זאת, מבחינת החרדים מדובר במהלך חלקי בלבד: על פי ההצעה הנבחנת, חוק ההסדרים יופנה לאחר הקריאה הראשונה לדיון בוועדות הכנסת, בעוד תקציב המדינה עצמו יוקפא ולא יקודם לקריאה שנייה ושלישית.
הקפאת התקציב, כך לפי המתווה החרדי המסתמן, תישאר בתוקף עד לאישור חוק הגיוס בקריאה שנייה ושלישית - דרישה מרכזית של הסיעות החרדיות, המבקשות לעגן את הסדרת מעמד תלמידי הישיבות כתנאי להמשך קידום התקציב. בשלב זה, ההצעה מונחת על שולחנה של ההנהגה הרבנית, וההכרעה הסופית צפויה להתקבל בקרוב.
הווטו החרדי וההשלכות הכלכליות
מדוע חיוני לקואליציה לאשר את תקציב 2026 גם ללא חוק ההסדרים? ראשית, אישור התקציב יקנה לראש הממשלה פרק זמן נוסף של כהונת ממשלתו, כי ללא אישור תקציב עד 31 במרץ הממשלה תיפול.