שר האוצר קרא לפרק את המפקדה הבינלאומית בקריית גת, לסלק ממנה מדינות שלדבריו "עוינות את ישראל" ובהן מצרים ובריטניה, להציב לחמאס אולטימטום קצר לפירוק והגליה, ולאחר מכן לפתוח במתקפה מלאה בעזה. לדבריו, יש לפתוח את מעבר רפיח גם ללא הסכמה מצרית, ולאפשר לתושבי הרצועה לעזוב.
גורמים בישראל: בלי שינוי בשטח - כוח ייצוב לא ייכנס לעזה
ההערכה הזו מתחברת גם לתמונת המצב המדינית לאחר פגישת בנימין נתניהו עם טראמפ לפני כשבועיים בפלורידה. גורמים בישראל אומרים כי ראש הממשלה יצא מהשיחה עם גיבוי אמריקאי לפעול במרחב תמרון רחב, וכי בירושלים מבינים שכוח ייצוב אינו יכול להישען על הצהרות בלבד, אלא מחייב יכולת שליטה אמיתית על הקרקע. לפי אותם גורמים, שלב ב' אמור לכלול מהלך מדיני של הקמת מועצת שלום וממשלת טכנוקרטים בעזה, אך זאת רק אם יוקם מנגנון שיחייב את חמאס לוותר על נשקו.
בישראל משרטטים גם לוח זמנים: לאחר הקמת מועצת השלום וממשלת הטכנוקרטים, צפוי חמאס לקבל דד-ליין של כחודשיים להתפרק מנשקו. עם זאת, ההערכה הרווחת היא שחמאס לא יסכים לוותר על הנשק, כולל הנשק הקל. לכן, כך אומרים הגורמים, התרחיש הסביר אינו פירוז בהסכמה - אלא פקיעת הדד-ליין ומעבר למהלך צבאי רחב.
על פי גורמים בישראל, כבר כעת מונחת על שולחן הדרג המדיני תוכנית למבצע חדש ברצועת עזה. מדובר בתוכנית מעודכנת, שמטרתה כיבוש כל שטחי הרצועה שמחוץ לקו הצהוב - לא כפעולה נקודתית או מוגבלת בזמן, אלא כמהלך רחב שנועד לשנות שליטה בשטח ולאפשר פירוז בפועל. אותם גורמים מציינים כי כיום אין חטופים חיים בעזה, עובדה שלדבריהם משנה את חופש הפעולה של צה"ל. בירושלים אומרים כי בהיעדר מגבלה זו, ניתן לפעול בעוצמה ובקצב גבוהים יותר, ובעומק גדול יותר מכפי שהתאפשר בשלבים קודמים של הלחימה.
במצב כזה, ישראל צפויה לאכוף בעצמה את פירוק חמאס, באמצעות גיוס ארבע עד חמש אוגדות מילואים ויציאה מחודשת למתקפה רחבה על העיר עזה ואזורים נוספים. לפי ההערכות, מהלך כזה עשוי להתרחש באביב, מעט לאחר פסח, ייתכן במקביל לציון 78 שנים לעצמאות ישראל ולפני הבחירות לכנסת ה-26.