נאה הצטרף לשירות החוץ בשנת 1991, ובמהלך 35 שנות עבודתו מילא שורה ארוכה של תפקידים מדיניים ודיפלומטיים מרכזיים. בין היתר כיהן כשגריר ישראל באזרבייג׳אן, כשגריר ישראל בטורקיה לאחר חידוש ושדרוג היחסים בין המדינות בשנת 2016, וכן בתפקידי מפתח במפרץ הפרסי בעידן הסכמי אברהם.
במשרד החוץ נחשב נאה לאחת הדמויות המרכזיות שעמדו מאחורי פריצת הדרך ביחסים עם מדינות המפרץ. הוא שימש כממונה הראשון על שגרירות ישראל באבו דאבי, זמן קצר לאחר חתימת הסכמי אברהם, והיה שותף משמעותי להקמת הנציגות הישראלית במדינה. בהמשך מונה לשגריר הראשון של ישראל בבחריין – תפקיד היסטורי שבמסגרתו הניח את התשתית ליחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין המדינות.
בתפקידיו השונים נדרש נאה לא פעם לפעול בתנאים מדיניים מורכבים, לעיתים מתוחים, אך במשרד החוץ מעידים כי ידע לשלב בין נחישות מקצועית לבין רגישות אנושית ויכולת יוצאת דופן לבנות אמון. עמיתיו מתארים אותו כדיפלומט מחונן, בעל כישרון טבעי ליצירת קשרים וגשרים - לא רק עם מקביליו מעבר לים, אלא גם בתוך המערכת עצמה.
מעבר להישגיו המקצועיים, נאה נודע כאדם של אנשים. במשרד החוץ מתארים אותו כ“שחקן נשמה”, כזה שראה בשליחות הדיפלומטית לא רק תפקיד אלא ייעוד. דלתו הייתה פתוחה תמיד לעובדים צעירים ולוותיקים כאחד, והוא בלט בלב הרחב, באכפתיות ובמחויבות עמוקה לאנשים שעבדו לצדו.
שר החוץ גדעון סער ספד לו ואמר כי נאה שירת את מדינת ישראל במסירות לאורך עשרות שנים, והיה דיפלומט בעל יכולת יוצאת דופן לייצר קשרים וחיבורים בכל מקום שבו שירת. לדבריו, לכתו היא אבדה כבדה למשרד החוץ ולמדינת ישראל כולה.
במשרד החוץ נמסר כי נאה יחסר מאוד לשירות החוץ הישראלי, וכי תרומתו המקצועית והאנושית תיזכר עוד שנים רבות. המשרד מסר תנחומים לרעייתו שריל ולילדיהם, מאיה ואיתי.
התרעות פיקוד העורף