בפתח דבריה התייחסה גוטליב לאסון בירושלים ואמרה כי יש לכבד את אמונת המשפחות, גם בסוגיית נתיחות לאחר המוות. לדבריה, חוק חקירת נסיבות מוות מאפשר נתיחה במקרים מסוימים, אך במקרה זה “מותם של הקטינים מדבר בעד עצמו”, ואין הצדקה לעיכוב הקבורה.
גוטליב ביקרה בחריפות את השיח הציבורי כלפי החברה החרדית ואמרה כי מדובר באווירה של שנאה. לדבריה, הפסקת התמיכות במעונות היום פגעה בראש ובראשונה בילדי החינוך המיוחד ובהוריהם, וציינה כי נשים חרדיות מהוות חלק מרכזי ממערך הסיוע בתחום זה. “ילדים הם קו אדום”, אמרה, “לא ילדים חרדים רעבים ולא ילדים בלי מסגרות”.
בהמשך התייחסה גוטליב להתנהלות הפרקליטות במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. לדבריה, במהלך הדיון נחשף דו"ח של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה דאז, דינה זילבר, שלטענתה ניקה את נתניהו מחשדות לניגוד עניינים - דו"ח שלדבריה הוסתר מהציבור ומההגנה. גוטליב טענה כי החקירה הנגדית אינה מבוססת, וקראה לנתניהו לשקול הפסקת עדותו: “נאשם לא חייב להעיד. המטרה היא לגרור את ראש הממשלה לעשרות ישיבות בלי חקר אמת”.
בנושא ועדת החקירה אמרה גוטליב כי החוק מעניק לממשלה סמכות להחליט אם להקים ועדת חקירה ממלכתית, וטענה כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מפעילה לחצים פסולים. לדבריה, קיימת סתירה בין עמדותיה כלפי מבקר המדינה לבין האזהרות שהעבירה לבית המשפט בנוגע לאי־הקמת ועדת חקירה.
לסיום התייחסה גוטליב לאיראן ולמצב הביטחוני ואמרה כי ישראל חייבת לפעול תוך שמירה על אלמנט ההפתעה. לדבריה, אין לישראל יכולת להתערב בהפלת המשטר באיראן, אך יש לפעול להשמדת מערך הטילים הבליסטיים. עוד אמרה כי לא תוקם “מועצת שלום” כל עוד חמאס לא יתפרק מנשקו.
התרעות פיקוד העורף