הונגריה הודיעה אף היא על הצטרפות מלאה, תוך תמיכה פומבית ביוזמת טראמפ ובקו המדיני שהוא מוביל. גם בלארוס הצטרפה למועצה והשלימה את ההליך הפורמלי. במקביל, מדינות נוספות מהמפרץ הביעו נכונות עקרונית להצטרף, אם כי בחלק מהמקרים מדובר עדיין במסרים לא רשמיים או בשלבים מוקדמים של קבלת החלטות.
מדינות נוספות בחרו בשלב זה להשאיר את הדלת פתוחה, אך מבלי להתחייב. קנדה הודיעה כי היא שוקלת את ההצעה והביעה הסכמה עקרונית בלבד, תוך הדגשה כי נדרשות הבהרות נוספות באשר למבנה המועצה, לאופן קבלת ההחלטות ולהיבטים הכלכליים הכרוכים בה.
איטליה מסרה כי היא בוחנת את ההזמנה וכי היא פתוחה להמשך שיח, אך טרם קיבלה החלטה סופית. גם סין אישרה שקיבלה פנייה רשמית מארה״ב, אך הבהירה כי היא עדיין לומדת את פרטי המהלך, כאשר ברקע עומדת הסתייגות עקבית מכל יוזמה שעלולה, מבחינתה, להחליש מוסדות בינלאומיים קיימים ובראשם האו״ם.
הוויכוח סביב מועצת השלום אינו מתמקד רק בזהות המדינות החברות, אלא גם בשאלות העומק שהיא מעוררת. מדינות שמסתייגות מהמהלך מצביעות על חוסר בהירות בנוגע לסמכויות המועצה, למנגנוני הפעולה ולמבנה המימון שלה, בעוד שתומכיה מדגישים את הצורך במסגרת מדינית אפקטיבית וגמישה יותר לנוכח משברים בינלאומיים מתמשכים והקושי של המנגנונים הקיימים לספק מענה מהיר.
בישראל מדגישים כי ההחלטה להצטרף התקבלה לאחר בחינה מדינית ומשפטית מקיפה, וכי ירושלים רואה חשיבות בכניסה לפורום כבר בשלב הנוכחי, במטרה להשפיע מבפנים על עיצוב סדר היום ועל קבלת ההחלטות.
התרעות פיקוד העורף