היועמ"שית פתאום תתאייד ולא תוציא עוד חוות דעת שטוענות שהממשלה לא עושה די בגיוס חרדים, וגם בג"ץ ייקח לפתע את הזמן ולא ימהר להוציא צווי ביניים או לדון בחוק.
בבחירות 2018 לראשות עיריית ירושלים, שנשאו אופי מובהק של יחסי חרדים מול לא דתיים בעיר, כאשר כל הזרמים החרדיים תמכו במועמדותו של משה ליאון ואילו אלה שנחרדו מהתחרדות העיר התייצבו מאחורי עופר ברקוביץ' מתנועת "התעוררות", החליטו אנשי חסידות גור, מבלי לעדכן את שאר באי חצרות החסידים, הליטאים וש"ס שעשו כולם יד אחת – לרקום עסקה עם ברקוביץ' ולתמוך בו בבחירות בסיבוב השני מול ליאון.
המזימה נכשלה וליאון נבחר. בכל הקלפיות במעוזי חסידות גור בעיר התוצאה לא הותירה מקום לספק – גור תמכו בברקוביץ', במחשכים ומאחורי הגב, בניגוד מוחלט לאינטרס החרדי הכללי של אותם ימים. האם אותו תרגיל בירושלים משוחזר בימים אלה בפוליטיקה הארצית? בכירים ביהדות התורה משוכנעים, אפילו בטוחים, שכן.
וגם החלו לפעול. יהדות התורה היא סיעה משותפת של דגל התורה הליטאית ואגודת ישראל החסידית. מיקומי החברים ברשימה ומספר הנציגים של כל קבוצה נקבעים לפני הבחירות על ידי פוליטיקאים, עסקנים ובאישור הרבנים.
בשל החשש מעריקה של נציגי גור, פועלים בדגל התורה יחד עם גורמים נוספים באגודת ישראל, לשנות את הרכב הרשימה כך שהשפעת חסידות גור תרד משני נציגים כיום: גולדקנופף ויעקב טסלר (שאינו חסיד גור בעצמו אבל מחויב להחלטות האדמו"ר), לאחד בלבד בפעם הבאה.
כנראה שאחת המפלגות הערביות תהיה פרטנרית נוחה יותר למפלגות האופוזיציה, מאשר משענת הקנה הרצוץ של גולדקנופף שעשוי להישאר במערכה החרדית לבד.