ההסכם הושג במהלך המושב האחרון של הוועדה הצבאית המשותפת ישראל–מרוקו, שהפכה לפלטפורמה המרכזית לתיאום יחסי הביטחון הבילטרליים. צה"ל מסר כי העסקה גובשה לאחר כמה ימים של פגישות סגורות, תדרוכים אסטרטגיים וחילופי ידע מקצועיים בין בכירים צבאיים משני הצדדים.
אנשי ביטחון ישראלים תיארו את מרוקו כשותפה מרכזית ליציבות אזורית, והדגישו כי רבאט עברה מלדיפלומטיה סמלית לשיתוף פעולה ביטחוני מובנה עם ישראל. "המפגש מהווה אבן דרך נוספת בהעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למרוקו, שותפה מרכזית ליציבות ולביטחון האזורי, ומציין חמש שנים לחידוש היחסים במסגרת הסכמי אברהם", נמסר בהודעת צה"ל.
על פי הדיווח, בשנים האחרונות מרוקו שינתה באופן חד את אסטרטגיית רכש אמצעי הלחימה שלה, והחלה להעדיף יותר ויותר ספקים ישראליים על פני שותפים מסורתיים מאירופה ומארצות הברית. עבור מרוקו, ההסכם משתלב במהלך רחב יותר של מודרניזציה של הכוחות המזוינים וגיוון שותפי הביטחון.
מאז נרמול היחסים עם ישראל בדצמבר 2020, רבאט הרחיבה במהירות את שיתוף הפעולה הצבאי, במיוחד בתחומי ההגנה האווירית, כטב"מים, מערכות מודיעין וטכנולוגיות מעקב, במטרה לחזק את עמדתה לנוכח המתיחות בסהרה המערבית והתגברות חוסר היציבות ברחבי אזור הסאהל.
רבאט רכשה את מערכת ההגנה האווירית הישראלית ברק MX, קנתה לווייני תצפית והזמינה מערכות ארטילריה מתנייעות ATMOS 2000 מחברת "אלביט מערכות" בעסקה המוערכת בכ־200 מיליון אירו. התותחים בקוטר 155 מ"מ, המותקנים על גבי משאיות ומצוידים במערכות טעינה אוטומטיות ובמערכת בקרת אש דיגיטלית, מסוגלים לפגוע במטרות במרחק של יותר מ־40 קילומטרים - כך על פי ה-Business Insider.
גורמים הבקיאים במגעים מסרו כי התוכנית תנחה את ההתייעצויות, הפעילות המשותפת והדיאלוג הצבאי לאורך השנה, ותאפשר לשני הצדדים לתאם את תכנון ההגנה שלהם בהתאם להתפתחות סיכוני הביטחון האזוריים.
על פי הדיווח, בישראל רואים במרוקו שער אסטרטגי לצפון ומערב אפריקה, אזורים שבהם קבוצות חמושות, רשתות הברחה ועימותי פרוקסי משתלבים יותר ויותר בגיאופוליטיקה של המזרח התיכון. מיסוד הקשרים הצבאיים עם רבאט מאפשר לישראל להרחיב את טביעת הרגל הביטחונית שלה הרבה מעבר למזרח הים התיכון ולמפרץ.
התרעות פיקוד העורף