חיבור משולש של בנט, איזנקוט ויש עתיד מניב 39 מנדטים, לעומת 43 מנדטים בריצה נפרדת. גם כאן, אין שינוי במאזן הגושים: 50 מנדטים לגוש נתניהו, 60 לאופוזיציה, ועוד 10 מנדטים לחד"ש-תע"ל ולרע"ם. מניתוח הממצאים עולה כי בשני תרחישי האיחוד לא מתרחש מעבר קולות בין הגושים.
עם זאת, הישענות על סקרים כבסיס למהלכים פוליטיים עלולה להיות חרב פיפיות: לא פעם נותרו פוליטיקאים עם סקרים מחמיאים - אך בלי מנדטים. כספית טוען כי בתי הקברות הפוליטיים מלאים בדוגמאות כאלה. במקרה של איזנקוט, נדמה כי המהלך מעוגן מעט יותר. החשש שנוכחותו של לפיד תפגע ביכולתה של "מגה-מפלגה" כזו למשוך קולות מהימין קיים, אך קולות מימין עשוי להביא אביגדור ליברמן; ומהצד השני, קולות משמאל יכולים להגיע דרך יאיר גולן. שאר השחקנים מוזמנים להצטרף למסגרת פוליטית אחת, שבה לא מעט דמויות מנוסות: שניים שכיהנו כראשי ממשלה, אחד שהיה שר ביטחון, אחד שר אוצר, ואחד רמטכ"ל. לטענת כספית, נותרה פתוחה שאלה אחת בלבד: מי יעמוד בראש הרשימה?
התרעות פיקוד העורף