63% משטחי המדינה בטווח איום בטחוני
בדברי ההסבר להחלטה מתוארת תמונת איום רחבה, שלפיה 63% משטחי המדינה מצויים בטווח איום ביטחוני. עוד צוין כי 79% מהאוכלוסייה בצפון ו-47% מהאוכלוסייה בדרום חיים בטווח איום, לעומת 56% מהאוכלוסייה הכללית. על רקע זה, מודגש הצורך במתן מענה ייעודי לאזור יהודה ושומרון, שבו קיימים פערים משמעותיים במיגון רכבי הסעות ותחבורה ציבורית.
ההחלטה נשענת גם על עבודת מטה שנעשתה בצה"ל בעקבות הערת בית המשפט בבג"ץ 42233-02-25, שבחנה את היקף המענה הביטחוני הניתן ליישובים ולאמצעי תחבורה. במסגרת זו נקבע כי נדרש חיזוק מיידי של מערך המיגון, ולשם כך מוצעת תוספת של 100 מיליון שקל למיגון תשתיות ביו"ש, בחלוקה שווה בין השנים 2026 ו-2027.
מרכיב מרכזי נוסף בהחלטה נוגע לסלילת צירים ביטחוניים. לצורך שיפור יכולת התנועה והתגובה של כוחות הביטחון במרחבים מיושבים, ובהם יהודה ושומרון ויישובי הגולן, יוקצו בשנת 2026 125 מיליון שקל לביצוע עבודות תשתית בצירים קיימים ולפיתוח צירי גישה חדשים, בהתאם לצרכים המבצעיים של הפיקודים המרחביים.
מה יעשו עם הכסף?
על פי הצעת ההחלטה, בשנת 2026 יוקצו 50 מיליון שקל למיגון תשתיות ביהודה ושומרון, 125 מיליון שקל לסלילת צירים ביטחוניים ו-250 מיליון שקל למרכיבי ביטחון ביישובים. בשנת 2027 תימשך ההשקעה, עם הקצאה נוספת של 50 מיליון שקל למיגון תשתיות ביו"ש ו-75 מיליון שקל למרכיבי ביטחון ליישובים.
במקביל, הממשלה צפויה לאשר השקעה משמעותית בחיזוק מרכיבי הביטחון ביישובים עצמם. לצורך הקמה ושיקום של מרכיבי ביטחון, בהתאם לסיווג היישובים שנקבע בצה"ל, יוקצו 325 מיליון שקל: 250 מיליון שקל בשנת 2026 ו-75 מיליון שקל בשנת 2027. ההשקעה מיועדת למרכיבים פיזיים, ובהם גדרות, דרכים, תאורה, שערים ומבני שמירה, לצד מעטפת הגנה טכנולוגית הכוללת מצלמות, מכ"מים, סנסורים לגילוי והתרעה ומערכות שליטה ובקרה.
מקורות המימון של התוכנית מבוססים על תקציבי הוצאות חירום אזרחיות שאושרו בהחלטות ממשלה קודמות. בדברי ההסבר הודגש כי מימוש הכספים ייעשה בהתאם לצרכים הביטחוניים ועל פי קריטריונים מקצועיים ושוויוניים, בכפוף להנחיות משרד הביטחון ולפקודות צה"ל.
התרעות פיקוד העורף