על הוועדה הוטל לבחון את אופן קבלת ההחלטות בעבר ולהמליץ לממשלה כיצד לתקן ליקויים ולשפר את התנהלותה בעתיד, במיוחד לנוכח החלטות רכש ובניין כוח בהיקפים של מיליארדי שקלים, וכן בסוגיות ביטחוניות־מדיניות רגישות, ובראשן התנהלות ישראל מול מכירת אמצעי לחימה על ידי גרמניה למדינות צד ג'.
לפי הוועדה, ממצאיה מתחדדים דווקא בעיתוי הנוכחי, שבו מתקבלות החלטות אסטרטגיות חדשות בתחום בניין הכוח והרכש הביטחוני, לצד החלטות של בעלות ברית בנוגע למכירת אמל"ח מתקדם לגורמים אחרים – החלטות שישפיעו על מוכנות צה"ל ועל הכלכלה הישראלית לשנים ארוכות. לנוכח זאת, קובעת הוועדה, קיימת דחיפות מיידית בהפקת לקחים ויישום תיקונים מערכתיים.
כשל מתמשך של הדרג המדיני
אחד הממצאים המרכזיים בדו"ח קובע כי ממשלות ישראל לדורותיהן כשלו במילוי אחריותן לביטחון המדינה. במקום לגבש מדיניות ביטחונית ברורה ולהגדיר אסטרטגיה כוללת לניהול סיכונים, הדרג המדיני נמנע מקביעת מדיניות מחייבת והותיר את מערכת הביטחון לפעול בעמימות.
לדברי הוועדה, ההחלטות התקבלו פעמים רבות באופן נקודתי, ללא ראייה רחבה של צורכי הביטחון, באופן שסיכן בפועל את ביטחון המדינה. בכך, נטען, אפשר הדרג המדיני חדירה של שיקולים זרים לתהליכי קבלת ההחלטות.
הוועדה מדגישה כי החלטות בנושאים ביטחוניים מחייבות תהליך סדור, שבו נשקלים כלל ההיבטים - מקצועיים, מדיניים ואסטרטגיים - תוך שיתוף גורמי המקצוע הרלוונטיים. בפרשות כלי השיט, קובעת הוועדה, תהליך כזה לא התקיים.
בניין הכוח: תהליך חדש ומחייב
במסגרת המלצותיה, מציעה הוועדה לקבוע תהליך מחייב לבניין הכוח בצה"ל. על פי המודל המוצע, הממשלה תקבע את סדרי העדיפויות ותדרג את האיומים הביטחוניים, בעוד שצה"ל יגבש תוכנית רב־שנתית (תר"ש) בהתאם.
זרועות הצבא יציגו את דרישותיהן, אגף התכנון (אג"ת) יבחן אותן בראייה כוללת, וההצעה תובא לאישור המטכ"ל ולאחר מכן לאישור הממשלה. הוועדה מדגישה את הצורך בדו־שיח רציף בין הדרג המדיני לצבא, וקובעת כי לא ניתן יהיה עוד לעקוף את סדרי העדיפויות באמצעות פרקטיקות של "קופסאות חיצוניות".
עוד נקבע כי כל יוזמת רכש - בין אם תגיע מלמטה (מהזרועות) ובין אם מלמעלה (ראש הממשלה או הרמטכ"ל) - תוכל להתקבל רק לאחר השלמת התהליך הסדור ובחינה מלאה של התאמתה למדיניות הממשלה.
הקבינט כ"חותמת גומי"
הוועדה מצאה כי הקבינט המדיני־ביטחוני אינו ממלא בפועל את תפקידו בעיצוב בניין הכוח. חברי קבינט העידו בפני הוועדה כי שימשו בפועל "חותמת גומי" להחלטות מערכת הביטחון.
כדי לשנות מצב זה, ממליצה הוועדה על הקמת ועדה מקצועית קבועה שתייעץ לדרג המדיני בתחום בניין הכוח. הוועדה תורכב מאנשי מקצוע שימונו בידי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר, ותפקידה יהיה לאתגר את עמדות מערכת הביטחון - תפקיד שלדברי הוועדה, המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) כשלה במילויו.
כשלי משרד הביטחון והמל"ל
למרות שמשרד הביטחון אמור להתוות את מדיניות בניין הכוח, מצאה הוועדה כי אין בו גוף מקצועי ייעודי לכך, והוא פועל בפועל כמוציא לפועל של החלטות שגובשו בצה"ל. לפיכך, ממליצה הוועדה להפוך את חטיבת התכנון באג"ת לגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל, שישמש מטה מקצועי לבניין הכוח.
בנוגע למל"ל, קובעת הוועדה כי הוא כשל בתפקידיו ואף חרג מסמכויותיו. הוועדה מבהירה כי המל"ל הוא גוף מטה בלבד, ואינו רשאי לעסוק בביצוע החלטות, לרבות רכש או ניהול קשרים עם גורמים מסחריים.
אנדרלמוסיה ביחסים עם גורמים זרים
הוועדה מצאה כי ההתנהלות הישראלית בנושא מכירת אמצעי לחימה על ידי בעלות ברית לצדדים שלישיים - סוגיה אסטרטגית רגישה - התנהלה ללא תיאום, ללא מדיניות ברורה ולעיתים ללא תיעוד, באופן שסיכן את ביטחון המדינה.
בהקשר זה ממליצה הוועדה לקבוע תהליך מחייב לגיבוש מדיניות ישראלית אחידה, לאחר שמיעת עמדות כלל גורמי המקצוע, ובראשם צה"ל, ולוודא שמדינת ישראל מדברת בקול אחד. עוד מציינת הוועדה כי שיחות וסיכומים עם גורמים זרים לא תועדו, ומדגישה כי האחריות לתיעוד מגעים אלה חלה גם על שרים וראשי ממשלה.
ביקורת חריפה על חיל הים
ממצא חריג נוסף נוגע לחיל הים, שלדברי הוועדה חרג לאורך שנים מנורמות התנהלות מקובלות בתחום הרכש. בין היתר נמצא כי החיל תיאם עמדות עם גורמים מסחריים, הציג נתונים מניפולטיביים למקבלי ההחלטות, וקצינים קיימו מגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות. הוועדה ממליצה לרמטכ"ל לתחקר את התרבות הארגונית ותהליכי הרכש בחיל הים בתקופה שלאחר מנדט הוועדה, ולעדכן את הפקודות הנוגעות למגעים בין קצינים לדרג המדיני.
קריאת השכמה לאחר 7 באוקטובר
לסיום מציינת הוועדה כי ליקויים דומים עלו בעבר בדוחות מבקר המדינה, בוועדות הכנסת ובוועדות ציבוריות - אך לא תוקנו, והכשלים העמיקו. הוועדה מביעה תקווה כי לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023, ברור לכל כי תהליכי קבלת החלטות ביטחוניות אינם עניין של מינהל תקין בלבד, אלא צורך קיומי למדינת ישראל. הדו"ח כולל גם המלצות סודיות, שהועברו לגורמים הרלוונטיים בלבד.
התנועה לאיכות השלטון: "ועדת גרוניס אישרה את מה שאמרנו כבר לפני שמונה שנים - נתניהו סיכן את ביטחון המדינה"
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "התנועה מברכת על פרסום ממצאי ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, המאשרים את הטענות שהעלתה התנועה מאז 2017 ומצביעים על ליקויים מערכתיים חסרי תקדים. הוועדה קבעה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יצר ערוץ מקביל בענייני חוץ וביטחון, מידר את הממשלה והקבינט, נמנע מתיעוד מגעים קריטיים, ומסר דיווחים סלקטיביים שהובילו לקבלת החלטות על בסיס תמונה חלקית - כך שסיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של ישראל. התנועה, שהובילה את המאבק להקמת הוועדה לאחר שנתיים של איסוף תצהירים מבכירי מערכת הביטחון, תמשיך לפעול בכל הזירות המשפטיות והציבוריות כדי להבטיח שהדין יתמצה עם כל המעורבים ושהלקחים יילקחו במלואם - זו לא רק פרשת שחיתות, אלא פגיעה ישירה ומסוכנת בביטחון המדינה".
התרעות פיקוד העורף