הכנסת קיימה ישיבה מיוחדת לכבוד הביקור, שהבליט את עומק היחסים בין ירושלים לטיראנה בתקופה שבה ישראל מתקשה לגייס תמיכה גלויה בזירה הבינלאומית, ובפרט באירופה. עצם נוכחותו של ראמה במשכן, לצד נאום פומבי במליאה, נתפסה כמהלך מדיני בעל משקל סמלי ומעשי גם יחד.
בדבריו שיבח נתניהו את עמידתה העקבית של אלבניה לצד ישראל בזירה הבינלאומית, והדגיש כי שתי המדינות, כמדינות קטנות, נבחנות יום-יום על עצם קיומן. הוא קשר בין מתקפת 7 באוקטובר לבין ציר הרשע בהובלת איראן, והזהיר כי כל ניסיון לפגוע בישראל ייענה בתגובה נחרצת. במקביל הבהיר כי ישראל תפעל גם להרחבת מעגל השלום והנורמליזציה עם מדינות ערביות ומוסלמיות.
ראמה עצמו התמקד בנאומו במסר ערכי-מדיני רחב, והביע תמיכה ברורה בזכותה של ישראל להגן על עצמה. "עד שחמאס לא יהיה מנוטרל לחלוטין, תושבי עזה לא יוכלו לדעת חירות ושלום", אמר. "זה מאבק שאינו מקומי בלבד אלא חלק מעימות עולמי בין קיצוניות אלימה לבין ערכים דמוקרטיים. אלבניה תמשיך להתייצב לצד ישראל בפורומים הבינלאומיים, כי קנאות דתית אלימה מאיימת על כל החברות החופשיות".
בדבריו חזר נתניהו גם לפרק ההיסטורי של הצלת יהודים באלבניה בתקופת השואה, והגדיר את המדינה "כאי של חסד באוקיינוס של איבה". הוא ציין את העמקת שיתופי הפעולה בין המדינות בתחומי הביטחון, החדשנות, האנרגיה והמסחר, והצביע על הזינוק בתיירות הישראלית לאלבניה כסימן נוסף להתקרבות בין העמים.
ביקורו של ראמה, מנהיג של מדינה מוסלמית הניצבת בגלוי לצד ישראל, נתפס בירושלים כבעל משמעות מדינית וסמלית. בכנסת ראו בו איתות לכך שלצד הביקורת הגוברת והלחץ הבינלאומי, יש מדינות שבוחרות לעמוד עם ישראל בפומבי, גם בתקופה של עימות צבאי ומאבק על הלגיטימציה בזירה העולמית.
התרעות פיקוד העורף