על פי גורמים בישראל, התשתיות במעבר ערוכות להפעלה בזמן קצר, כולל מערך בידוק ישראלי לנכנסים ממצרים לרצועת עזה. הבידוק יתבצע באמצעות שילוב של אמצעים טכנולוגיים, מודיעין בזמן אמת וכוח אדם ייעודי, במטרה למנוע הברחות אמצעי לחימה וחדירת גורמי טרור. בשלב הראשון צפויה הפתיחה להיות מדורגת ומוגבלת, בעיקר לתנועת אזרחים ולצרכים הומניטריים, ולא תכלול בשלב זה תנועת סחורות בהיקף מלא.
המהלך מגיע לאחר תקופה ממושכת שבה ניהלה ישראל מגעים אינטנסיביים עם וושינגטון סביב התנאים להתקדמות לשלב הבא בהסדרים הנוגעים לרצועת עזה. החזרת גופתו של רן גואילי, החלל החטוף האחרון שנותר ברצועה מאז מתקפת 7 באוקטובר, נתפסה כצומת מרכזי בתהליך והסירה חסם מדיני וביטחוני משמעותי.
בדרג המדיני מציינים כי פתיחת מעבר רפיח נתפסת כמהלך בעל חשיבות כפולה: מצד אחד הקלה הומניטרית לאוכלוסייה האזרחית ברצועה, ומצד שני חלק ממאמץ רחב יותר לייצוב המצב הביטחוני ולמניעת הידרדרות מחודשת. על פי גורמים המעורים בפרטים, ארצות הברית הדגישה בשיחות עם ישראל את הצורך לקדם את פתיחת המעבר, אך גם הבהירה כי היא מבינה את הדרישה הישראלית לשמור על מנגנוני ביטחון קפדניים ולמנוע חיזוק של חמאס.
ההבנות בין הצדדים כוללות מנגנוני פיקוח הדוקים ותיאום שוטף עם מצרים, לצד דיונים על שילוב גורמים בינלאומיים מסייעים בניהול ההיבטים האזרחיים של המעבר. עם זאת, בירושלים מבהירים כי האחריות הביטחונית הכוללת תישאר בידי ישראל, וכי כל הרחבה של פעילות המעבר תיבחן בהדרגה ובהתאם להערכת מצב מתמשכת.