במהלך הדיון צוין כי בחלק מהמוסדות האקדמיים קיימות תוכניות ייעודיות להתאמות והנגשות, אך היעדר הסדרה אחידה יוצר חוסר בהירות באשר לזכויות הסטודנטים ולאופן מימושן. נציגי עמותות החולים טענו לקיומו של קיפוח עקבי ולפגיעה בעקרון השוויון, לצד מחסור במנגנונים מוסדיים שיבטיחו שקיפות, יכולת הסתמכות ומענה לצרכים הייחודיים של סטודנטים חולים.