ברק-ארז השיבה: "אנחנו קצת מרחיקים לכת. אדוני לא מצליח להצביע על מקרה מספיק דומה. אבל אולי לא חייב מקרה מספיק דומה. אדוני אמר יש עוד דוגמאות אז רציתי לראות אם הן דומות". הס ניסה להשיב: "המשטרה הצבאית..", אך ברק-ארז חתכה: "מאוד שונה, למשטרה הצבאית יש סמכויות סטטוטוריות. חבל שנקדיש את הדיון לדוגמאות רחוקות במידה מספקת שלא מצדיקה השוואה".
שטיין המשיך לתקוף את טענות העותרים: "נניח ששר הביטחון נכנס לתפקיד והוא והרמטכ"ל סיכמו לסגור את פלס"ר נח"ל שקיים המון שנים. מה לא בסדר? יש סמכות לסגור את פלס"ר נח"ל אם חושבים שלא בסדר". ברק-ארז הציעה דוגמה אחרת: "המקרה שלנו יותר דומה לאם הממשלה הייתה מסכימה - ואין בדוגמאות המלצה - לסגור את לשכת העיתונות הממשלתית".
"זו בהחלט טענה ראויה על פני הדברים", ענתה ברק-ארז. "ההערות שלנו כוונו לטענות על פגיעה במובן הצר, לא על פגיעה במרחב חופש הביטוי בישראל. לכן אופן ההחלטה צריכה להיות מבוסס על עובדות, רציני".
"לא הייתה התייחסות עד כה לעובדה שהרמטכ"ל הוא זה שצריך לקבל את ההחלטה. כך קובע החוק", המשיכה גרוסמן. "לא רק שאין החלטת רמטכ"ל, אלא שהוועדה, שלא כללה איש צבא, הזמינה איש צבא שהגיע והביע עמדה ברורה על המשך פעילות גלי צה"ל והסביר את החשיבות - גלי צה"ל מסייעת לצבא במשימות שלו".
שטיין שאל: "נניח שבעוד יומיים הרמטכ"ל ושר הביטחון הגיעו למסקנה, אחרי ששמעו את כולם, שצריך לסגור את התחנה. זה בסדר? לפי הטענה של גברתי אף פעם אי-אפשר לסגור". גרוסמן השיבה: "אם ההחלטה מתקבלת באישור הרמטכ"ל ועוברת בבית המשפט העליון אז כן".
שטיין הגיב בחזרה: "בית המשפט העליון לא מנהל את הצבא וחופש הביטוי. חופש הביטוי מנהל את עצמו והצבא מנוהל על ידי מי שמוסמך לזה. אין שום דבר בחופש הביטוי שמתייחס לדרך מסוימת של ביטוי וסיפוק מידע לציבור. אין כלל כזה".
עו"ד בן צור, המייצג את גלי צה"ל, שאל: "להגיד שבגלל שחדרה פוליטיקה לגלי צה"ל ובגלל שיש מלחמה שנתיים יש הצדקה להקים ועדה חדשה שתבחן את סגירת גלי צה"ל? זה שיקול שמצדיק את זה?"
בן צור המשיך: "יש הבדל בין פלס"ר נח"ל לגלי צה"ל. הוא לא מוקם בהחלטת ממשלה, אין זכויות שנפגעות". שטיין שאל: "מתי אפשר לסגור את גלי צה"ל?" בן צור השיב: "בחקיקה. לא בהליך מינהלי פגום". שטיין המשיך: "איך יכולה לעבור חקיקה ללא פגיעה בזכות הציבור לדעת לטענת העותרים?" בן צור ענה: "היינו מעבירים את הדיון לגבי תוקפו של החוק בהתאם לפסקת ההגבלה".
במהלך הדיון צעקו על השופטים: "אתם משרתים רק את השמאל, פוגעים במשפחות שכולות". ברק-ארז הורתה: "לצאת מהאולם. פינוי האולם ייעשה מיד. חבל שכאשר נעשה מאמץ להתעלות על סערת הרגשות מכל הצדדים וניהלנו את הדיון באווירה מכבדת, אני מאוד מקווה שכך נמשיך חרף העובדה שיש מעטים שמתקשים בכך". אחת הנשים בדיון צעקה לברק-ארז שהיא שירתה בגל"צ, ומצידה השיבה: "למען הסר ספק, לא שירתתי בגל"צ".
לאחר מכן, פטר ביקש להוסיף כי שר הביטחון שלח לו השלמה לפיה ״בישיבת הממשלה שבה ראש הממשלה ביקש לבחון את הסוגיה משר כתקשורת והביטחון, שר הביטחון הבהיר שהגיב לראש הממשלה במקום שלא מקים צוות משותף עם שר התקשורת. כל שר יעסוק בתחום סמכויותיו. אין קשר לשיטתו בין סמכויות שר הביטחון על תחנה צבאית לעמדה זו״.
הס הגיב: ״דבריו מנסים להראות שקרעי מנותק לכאורה משר הביטחון. כהשלמה, אביא את דבריו של שר הביטחון עצמו: לא אקבל מצב שהבמה תהווה במה לביקורת על חיילי צה״ל. הדבר נטוע עמוק בשיקול דעתו של הביטחון עצמו״.
ברק-ארז ציין: "נשקול את כלל הטענות וניתן את החלטתו בזמן המתאים תוך ששוקלים את הדחיפות היחסית והצורך להתעמק בטענות".
נזכיר כי הדיון החל לאחר שהממשלה טוענת כי סגירת התחנה היא החלטה שהתקבלה במסגרת סמכותה המלאה כמופקדת על צה"ל, וכי אין מניעה משפטית להפסיק את פעילותה של יחידת שידור צבאית העוסקת בתכנים פוליטיים. לטענת המדינה, פעילות תקשורתית כזו בתוך מסגרת צבאית מהווה חריג שאינו מתיישב עם אופיו של צה"ל.
בתגובה הרשמית שנשלחה לבג"ץ נכתב כי ההחלטה על סגירת גלי צה"ל "נתקבלה בסמכות חוקית מלאה, במסגרת מרות הממשלה הנבחרת על צה"ל, על בסיס תשתית משפטית מוצקה ובליווי הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון, לאחר הליך מנהלי תקין".
עוד נטען כי לאורך השנים נשקלה האפשרות לסגור את התחנה על ידי גורמים שונים במערכת הביטחון ובדרג המדיני. במסמך נכתב כי "נדמה שלא הייתה ממשלה, לא היה שר ביטחון ולא היה רמטכ"ל שלא שקלו את אפשרות סגירתה של גלי צה"ל מחמת אותה אנומליה. מבקשים מבית המשפט להורות על דחיית העתירות ולפסוק הוצאות משפט לדוגמה".
המדינה מתייחסת גם לעמדות משפטיות שניתנו בעבר, וטוענת כי חוות דעת של גורמים בייעוץ המשפטי למשרד הביטחון ולצה"ל, ובהן כאלה שניתנו בתקופות קודמות, קבעו כי הסמכות להחליט על סגירת התחנה נתונה לדרג הצבאי והמדיני. במסמך נכתב כי "סגירת גלי צה"ל, ככל יחידה צבאית, נתונה להחלטת הרמטכ"ל והממשלה שלמרותה הוא נתון".