שכר היסוד של חבר כנסת עומד כעת על כ-48,700 שקלים ברוטו בחודש. בהתאם למדרג הקבוע, עודכן גם שכרם של נושאי תפקידים בכירים בכנסת, בהם יושב ראש הכנסת, יושב ראש האופוזיציה, סגני יושב הראש ויושבי ראש ועדות.
שכר חברי הכנסת אינו נקבע בהחלטה נקודתית, אלא מוסדר באמצעות מנגנון הצמדה המעוגן בהחלטות קודמות ובחקיקה. אחת לתקופה מתבצע עדכון בהתאם למדדים כלכליים ולשכר הממוצע במשק, אלא אם הכנסת מחליטה במפורש לבלום אותו.
כך, למשל, בתחילת 2024 התקבלה החלטה שלא לעדכן את שכר הח"כים, על רקע המצב הביטחוני והכלכלי. השנה לא התקבלה החלטה דומה, ולכן העדכון נכנס לתוקף אוטומטית עם תחילת 2026. המשמעות היא שלא אושר מהלך חדש להעלאת השכר, אלא שלא הופעלה הסמכות לעצור את העדכון הקיים.
מדובר בתוספת של אלפי שקלים בחודש לשכר היסוד לעומת נקודות זמן קודמות, ובוודאי ביחס לשכר שנקבע בשנת 2023, אז עמד שכר חבר כנסת על כ-47,600 שקלים לאחר עדכון חלקי בלבד. ברמת תקציב המדינה, שכר הח"כים מגולם בסעיף ייעודי בתקציב הכנסת לשנת 2026. אין מדובר בסעיף חריג או חדש, אלא בהמשך של מסגרת קיימת, אך בעיתוי הנוכחי המשמעות הציבורית שלו בולטת במיוחד.
הסערה הציבורית מתרחשת על רקע מתמשך של עליות מחירים, שחיקה בשכר הריאלי וקיפאון בשכר במגזרים רבים במשק. במקביל, בכנסת מתנהלים מהלכים לשינוי מנגנון קביעת שכר נושאי משרה בכירים, מה שמגביר את הרגישות הציבורית לכל עדכון בשכרם של נבחרי הציבור.
במציאות כזו, גם מהלך טכני ואוטומטי נתפס בציבור כהחלטה ערכית, והפער בין שכר נבחרי הציבור לבין תחושת המצוקה של אזרחים רבים הופך למוקד הביקורת.
על רקע הדברים תקף היום ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, את המהלך. "חברי הכנסת העלו לעצמם את המשכורת היום ב-4,563 שקלים לחודש כדי להדביק את עליית המחירים. זה נכנס לתוקף מיידי. רק למה הם מפקירים את שאר אזרחי ישראל?", אמר.
עוד הוסיף: "למה הממשלה הזאת לא עשתה שום דבר כדי לעזור לאזרחי ישראל מול עליית המחירים המטורפת הזאת? היה לכם שלוש וחצי שנים - לא עשיתם כלום. בקרוב נתקן".