על פי חוק, גם שר שנאשם בפלילים יכול להמשיך לכהן בתפקידו אלא עם ראש הממשלה החליט אחרת. בג"ץ בהלכת דרעי-פנחסי קבע כי על ראש הממשלה להפעיל את שיקול דעתו האם נכון שלא לפטר במקרה כזה, אך במידה ובית המשפט יראה ששיקול הדעת לא סביר הוא יכול להכריע כי יש לפטר את השר.
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, "מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות בליבת הפעילות הדמוקרטית".
בחוק נכתב כי הכנסת קבעה "הסדר שלילי, ובו רשימה סגורה של תנאים לכשירותם של שרים לכהן כחברים בממשלה. סוגית כהונת שרים בממשלה נדונה בפסיקה לאורך השנים, שהוסיפה תנאים נוספים על אלו שקבע הרשות המכוננת. וזאת במסגרת 'הלכת דרעי-פנחסי' אשר גרמה לחוסר ודאות במילוי רצון הבוחר ולעתים אף להכפפת רצון הבוחר לשיקול דעתו של בית המשפט".
"ניסיונות אחרים לתיקון הלכה זו בדרכים אחרות (לרבות התייחסות הרשות המכוננת להפסקת כהונת שר מחמת עבירה) לא צלחו. על כן נדרשה הרשות המכוננת להבהיר כי בעניין זהות שרים, מינויים והעברתם מכהונה, בית המשפט לא יבחן את אופן הפעלת שיקול הדעת של הגורם הממנה, הממונה או המאשר – במעשה או במחדל", נכתב.
בשל כך, נכתב כי "מוצע לתקן את חוק-יסוד: הממשלה, כך שיובהר כי בית המשפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם, מכל עילה שהיא, למעט לעניין תנאי הכשירות שקבע המכונן".