במערכת המדינית מדגישים כי אין מדובר בטיוטה שנועדה לפתוח משא ומתן, אלא בתוכנית פעולה אופרטיבית, עם צעדים, מנגנונים ולוחות זמנים ברורים, ששני הצדדים יידרשו לקבל.
במרכז המסמך האמריקאי המתגבש צפויה לעמוד סוגיית הפירוז. לפי גורמים ישראלים, הפירוז אינו מוצג כתנאי הצהרתי בלבד, אלא כציר שעליו ייבחן המעבר לשלב הבא - כולל צעדים של שיקום והסדרה אזרחית. בארה"ב פועלים במקביל לגיבוש מנגנון בין-לאומי שילווה את יישום התהליך, יפקח על הצעדים בשטח וידווח על עמידה ביעדים.
בישראל עוקבים בדאגה אחר האפשרות שחמאס ינסה להתחמק מהדרישה לפירוז מלא, באמצעות מה שמכונה בירושלים "פייק פירוז" - ויתור על חלק מהנשק, בעיקר אמצעים כבדים או גלויים, תוך השארת יכולות צבאיות משמעותיות בידי הארגון. החשש הוא שחמאס ינסה לטעון שעמד בדרישה, בעוד בפועל ישמר לעצמו נשק קל, תשתיות תת קרקעיות ויכולות פיקוד ושליטה, שיאפשרו לו להמשיך ולהפעיל כוח לאורך זמן.
בישראל מדגישים כי פירוז חלקי או סמלי לא ייחשב לעמידה בדרישות. מבחינת ישראל, כל הסדרה שתשאיר בידי חמאס יכולת צבאית משמעותית תיחשב לכישלון ותיצור איום מתמשך, גם אם בטווח הקצר יירשם שקט יחסי. גורמים מדיניים מציינים כי זו בדיוק הסיבה להמתנה הדרוכה למסמך האמריקאי - כדי להבין עד כמה וושינגטון מוכנה ללכת רחוק באכיפת הדרישה על חמאס.
בירושלים מאמינים כי האולטימטום הצפוי אינו מהלך טקטי, אלא ניסיון אמריקאי לשנות את כללי המשחק. דד ליין ברור לפירוז נועד לצמצם את מרחב התמרון של חמאס ולמנוע סחבת. עם זאת, בישראל מעריכים כי חמאס יתקשה לקבל את הדרישה, וינסה למשוך זמן, להעלות הסתייגויות ולהציע פתרונות ביניים.
עד להצגת המסמך, בישראל שומרים על פרופיל נמוך פומבית, אך הדריכות גבוהה. לא רק תוכן הנייר ייבחן, אלא גם האותות שיבואו בעקבותיו - ובעיקר לוח הזמנים והנחישות האמריקאית לאכוף את הדרישה לפירוז.
התרעות פיקוד העורף