לבנון עומדת בפני שוקת שבורה: חיזבאללה מוכן לקרב מורכב בבחירות

על רקע ההיערכות לבחירות, חיזבאללה ניצב בפני דילמה אסטרטגית: חיזוק "לגיטימציה לאומית" באמצעות רשת בריתות רחבה, או חתירה להשגת "שליש חוסם" שיבטיח השפעה מכרעת בממשלה | ניתוח מכון עלמא

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
הפגנות בלבנון נגד פירוק חיזבאללה מנשק | צילום: רשתות ערביות

מועד הבחירות: בין לוגיסטיקה לפוליטיקה

על פי הניתוח של מכון עלמא, דיווחים מהחודש האחרון מצביעים על עלייה בסבירות לדחיית הבחירות, שאמורות להתקיים במאי 2026, בחודש או חודשיים - וזאת בשל עיכובים בהיערכות הלוגיסטית והמנהלית. לפי 24 Lebanon, על הממשלה להקים את ועדות הרישום המקדימות וועדות הערעור עד 1 בפברואר 2026 ולהוציא צו זימון לבחירות עד 15 בפברואר 2026. ההכרעה הסופית בנוגע למועד הבחירות טרם התקבלה, ודיונים נוספים צפויים.

ג'וזף עאון
ג'וזף עאון | צילום: רויטרס

קולות הגולים ו"מחוז 16": לב המחלוקת

כיום אין קונצנזוס פוליטי בשאלה כיצד ישולבו המהגרים בבחירות הקרובות. חלק תומכים בשימור ששת המושבים הייעודיים, בעוד אחרים דורשים לאפשר למהגרים להצביע במחוזות המוצא שלהם בלבנון, בדומה לשאר האזרחים. המחלוקת משקפת שאלה עקרונית יותר: האם השפעת התפוצה הלבנונית תוגבל למסגרת סמלית, או שיבוצע שילוב מלא במערכת הפוליטית עם השלכות ברורות באשר לגודל ההשפעה?

יו״ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי
יו״ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי | צילום: רויטרס

תמונת המועמדים: מוקדי חוסר יציבות

רשימות המועמדים הולכות ומתבהרות, אך בחלק מהמחוזות התמונה עדיין מורכבת. במחוז צידון-ג'זין, אחד המחוזות החריגים בלבנון, נרשם אי-ודאות ניכר. בג'זין התגבשה רשימה משותפת לזרם הלאומי החופשי ולצמד השיעי, בעוד שבצידון - שבה כ-70 אלף בעלי זכות בחירה - טרם הובהרה מפת המועמדים והבריתות.

"תחרות" על הקול השיעי?

על פי הניתוח, לצד חיזבאללה ואמל פועלות שלוש מפלגות המתמודדות על הקול השיעי, אך כוחן האלקטורלי עד כדי לא רלוונטי. תנועת "תחרור" מציבה במרכז את פירוק חיזבאללה מנשקו וקידום שלום עם ישראל; "הקואליציה הדמוקרטית הלבנונית" מבקשת לשחוק את כוחו של הארגון באמצעות המוסדות והחוקה; ו"תנועת השינוי בדרום" מתמקדת בסוגיות אזרחיות-חברתיות ובכישלון הנהגת הדרום. אף אחת מהמפלגות לעיל אינה מהווה איום ממשי על הצמד השיעי וניתן אף להגדירן כקיקיוניות. מפלגות שמנסות להציע אלטרנטיבה לקול השיעי מתקשות לפעול ולגייס תמיכה עקב איומים של חיזבאללה ואמל.

על רקע ההיערכות לבחירות, חיזבאללה ניצב בפני דילמה אסטרטגית: חיזוק "לגיטימציה לאומית" באמצעות רשת בריתות רחבה, או חתירה להשגת "שליש חוסם" שיבטיח השפעה מכרעת בממשלה. ניסיון "לאסוף מחדש" מושבים מבעלי ברית עשוי לקרב את הארגון ליעד, אך גם להחליש את מחנהו ולפגוע במראית העין של גיוון פוליטי.

פעילות אזרחית ככלי פוליטי

במכון עלמא מציינים  שחיזבאללה מגביר את פעילותו בשטח. דיווחים מצביעים על איסוף צילומי תעודות זהות לצורך סטטיסטיקות בחירות ועל הכנסת כלל פעילי הבחירות לכוננות. במקביל, הארגון משתמש בפרויקטים אזרחיים - כמו חנוכת בארות מים - להעברת מסרים פוליטיים, תוך הדגשת נוכחותו ויכולתו לספק שירותים.

הבחירות הקרובות אינן רק מאבק על מושבים בפרלמנט, אלא זירה שבה מתנגשים שאלות של ריבונות, דמוקרטיה, ייצוג ותפקידו של חיזבאללה במערכת הלבנונית - עימות שצפוי להחריף ככל שמתקרב מועד ההכרעה.

תגיות:
חיזבאללה
/
לבנון
/
בחירות
/
נביה ברי
/
ג'וזף עאון
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף