אבל השינוי אינו רק ברמת האיכות - אלא באופי המניפולציה. "אם עד היום התרגלנו לפייק ניוז בדמות צילומי מסך ערוכים בפוטושופ או ציטוטים שנשלפו מהקשרם", אומר ברקת, "מערכת הבחירות הקרובה תפגיש אותנו עם דור חדש, אגרסיבי ומתקדם בהרבה של מניפולציות. נראה סרטונים של מועמדים אומרים משפטים שמעולם לא נאמרו, הקלטות 'מטלטלות' מישיבות סגורות שמעולם לא התקיימו, ובוטים שיידעו לנהל איתנו שיחות אישיות, משכנעות וממוקדות בוואטסאפ - כדי לדחוף אותנו לשנות את ההצבעה".
הטכנולוגיה עצמה, הוא מדגיש, היא רק קצה הקרחון. "חשוב לזכור שהטכנולוגיה אינה ניטרלית", מזהיר ברקת. "מאחורי מערכות שנראות 'אוטומטיות' עומדים בני אדם: אינטרסים, החלטות ועיצוב מכוון, שמטרתם להשפיע על התודעה - ועל ההצבעה". מחקרים כבר מצביעים על כך שחשיפה מתמשכת לתכנים כאלה מגבירה ציניות, מחלישה אמון ומובילה גם לירידה בהשתתפות בבחירות.
ובזמן שהפוליטיקאים נלחמים על כל קול, ההשפעה האמיתית מחלחלת עמוק יותר - אל עצם המרקם הדמוקרטי. "הבעיה העמוקה היא שמי שמשלם את המחיר הוא הציבור", מסכם ברקת. "לא הפוליטיקאים, לא היועצים, ולא האלגוריתמים. הבוחר מוצף במידע שהוא לא יודע אם הוא אמיתי, מעובד או מומצא. האמון נשחק, והיכולת לנהל ויכוח פוליטי ענייני הולכת ומתפוררת".
התרעות פיקוד העורף