"אף על פי שאלה הם עקרונות בסיסיים ביותר, מצאתי כי יש צורך לחזור ולהדגישם בענייננו. כפי שאראה להלן, חרף ניסיון המשיבים למסגר את טענותיהם תחת עילות התערבות שונות, לא עלה בידם להצביע ולוּ בדוחק על עילה משפטית שמכוחה יש מקום להטיל על הממשלה חובה למנות את נציב שירות המדינה בדרך של הליך תחרותי ושהפרתה מצדיקה התערבות שיפוטית. עמדתם של המשיבים, שאף אומצה בפסק הדין מושא הדיון הנוסף, משקפת לכל היותר את הדין הרצוי לעמדתם, אך היא רחוקה מלעלות בקנה אחד עם הדין המצוי. רצוי וראוי ככל שיהיה, כשלעצמו אינו מקים עילה להתערבותנו".
ישנם מספר מודלים להשפעות חיצוניות על פסקי דין של שופטים, מעבר לעיקרון שלטון החוק. המודל הנאו מוסדי גורס כי שופטים יכבדו לעיתים פרקטיקות מוסדיות יותר מהחוק והתקדים, כך שהשאלה היא לא רק מה ההיבט הפורמלי של המשפט, אלא איך בית המשפט תופס את עצמו כמוסד. מודל דומה לכך הוא מודל תפיסת התפקיד, שמערב את האידיאולוגיה האישית של השופט בפסקי הדין.
כאשר ישנה תפיסה של שופט כי ישנו צורך מוסדי של בית המשפט להגן על פוליטיזציה במינוי שומרי הסף הרי שההיבט המוסדי יתועדף על החוק והתקדים. כך, אנו מגיעים אל מצב בו בשל שיקולים חיצוניים - הנשיא עמית פוסק נגד השופט עמית באותו עניין ממש.
"עיקרון הפרדת הרשויות מחייב את בית המשפט לנקוט בריסון בבואו לערוך ביקורת שיפוטית על החלטות רשויות המינהל. גם במסגרת זו אל לבית המשפט לבחון אם המדיניות שקבעה הממשלה רצויה היא, ואל לו להחליף את שיקול דעתו בשלה", כתב השופט מינץ בפסק הדין. ואין לי אלא להוסיף כי הטרגדיה היא כאשר שופט כמו הנשיא עמית פוסק בצורה זו כביכול בכדי להגן על הציבור, כך כתוצאה מכך הציבור מאבד בו אמון.
התרעות פיקוד העורף