"זהו בדיוק היגיון של תורת המשחקים. כשאיום חיצוני נעלם, שחקנים מפסיקים לשתף פעולה עם יריב לשעבר, ומתחילים להתחרות על מעמד. סעודיה לא מחפשת עוד הגנה, אלא השפעה. וישראל, במציאות כזו, עלולה לעבור ממעמד של שותפה אסטרטגית שקטה למעמד של נטל פוליטי", הוסיף.
הוא הדגיש: "כאן טמון הפרדוקס הגדול. ישראל השקיעה שנים בהחלשת איראן, ובצדק. אבל בתורת המשחקים, הצלחה מול שחקן אחד משנה את התנהגות השחקנים האחרים. היחלשות איראן אינה סוף המשחק, אלא תחילתו של משחק חדש. משחק שבו סעודיה כבר לא פועלת מתוך פחד, אלא מתוך בחירה. אם המשטר האיראני יקרוס סופית, הבחירה הזו תהיה חדה עוד יותר. סעודיה תשתחרר מהאילוץ האחרון שקשר אותה למחנה המערבי, ותוכל לפנות בביטחון להובלת גוש מוסלמי רחב. לא בהכרח מתוך עוינות לישראל, אלא מתוך אדישות לאינטרסים שלה".
ד"ר תשובה סיכם: "לכן השאלה האסטרטגית האמיתית אינה רק מה יקרה באיראן, אלא מה סעודיה תעשה ביום שאחרי. במזרח התיכון החדש, סעודיה אינה שחקן צדדי. היא נקודת המפתח של שיווי המשקל. והכיוון שהיא תבחר בו עשוי לקבוע אם ישראל תישאר חלק מהמערכת האזורית, או תמצא את עצמה עומדת מחוץ לה".