במרכז ההחלטות עומדת הסרת החיסיון הקיים על מרשמי המקרקעין באזור. בניגוד למצב בישראל, שבה מרשמי המקרקעין פומביים והמידע גלוי לציבור, באיו"ש המרשמים היו עד כה חסויים, למעט חריגים. הקבינט אישר לפרסם את מרשמי המקרקעין, תוך השארת אפשרות להטיל חיסיון על פרטים נקודתיים מטעמים ביטחוניים. המשמעות המעשית היא פתיחת המידע לציבור והסרת מגבלה רבת שנים על שוק הקרקעות באזור.
בנוסף, אושרה הסרת חסמים מרכזיים בעסקאות מקרקעין. הקבינט החליט לבטל את החוק האוסר על מכירת מקרקעין למי שאינם ערבים, חוק שמקורו בדין הירדני, וכן לבטל את הדרישה לקבלת היתר עסקה מראש מהמנהל האזרחי. עד כה, יהודים יכלו לרכוש מקרקעין באזור רק באמצעות חברות הרשומות ביהודה ושומרון ובכפוף לאישור מוקדם. בהחלטה נקבע כי מדובר בחוק מפלה, וכי יש לבטלו יחד עם מנגנון ההיתרים הנלווה לו.
צעד נוסף שאושר הוא ביטול החקיקה המחייבת רישיון עסקה במקרקעין כתנאי לתוקף העסקה. לפי ההסדר הקודם, כל עסקה נדרשה לרישיון מאת קמ"ט רישום מקרקעין, ובהיעדרו לא הייתה בתוקף. הקבינט החליט לבטל את הצו ולקבוע במקומו תנאי סף מקצועיים לרישום עסקאות, ללא צורך ברישוי פרטני.
החלטה רגישה במיוחד נוגעת לחברון. הקבינט אישר להעביר את סמכויות רישוי הבנייה ביישוב היהודי בחברון ובמערת המכפלה מעיריית חברון למוסדות התכנון של המנהל האזרחי. לפי המסמך שהובא לקבינט, בשל חוסר שיתוף פעולה מתמשך מצד עיריית חברון, נדרש עד כה הליך חריג של "משיכת סמכויות" בכל מקרה של הוצאת היתר בנייה. ההחלטה החדשה נועדה לאפשר הוצאת היתרים באופן שוטף, ללא צורך בהליכים חוזרים ונשנים.
בנוסף, אושרה הענקת סמכויות מוניציפאליות רחבות למנהלת חברון ביחס למתיישבים היהודים בעיר, לרבות טיפול במפגעים. כיום, כך צוין, טיפול כזה מחייב פרוצדורה מורכבת הכוללת פנייה מוקדמת לעיריית חברון ולאחר מכן לאישור המנהל האזרחי.
כמו כן, אושר חידוש מנגנון רכישת קרקעות על-ידי המדינה ביהודה ושומרון. מדובר בוועדה שפעלה בעבר והפסיקה את פעילותה לפני כשני עשורים. כעת הוחלט לחדש את פעילותה ואת האפשרות לרכישה יזומה של קרקעות על-ידי המדינה באזור. לבסוף, הקבינט אישר להרחיב את פעולות הפיקוח והאכיפה גם לשטחי A, בתחומים של עבירות מים, פגיעה באתרי מורשת וארכיאולוגיה ומפגעים סביבתיים. זאת כהמשך להחלטת קבינט קודמת שהחילה אכיפה דומה בשטחי B.
מדובר בשורת החלטות שביטולן בעתיד יהיה מורכב, ושיישומן עשוי לעורר ביקורת בזירה הבין-לאומית. בשלב זה לא ברור אם המהלכים תואמו מראש עם הממשל האמריקאי, אך במערכת המדינית מבהירים כי מדובר בשינויי עומק מתוכננים, שנועדו להסדיר מציאות רבת שנים ביהודה ושומרון.