עם זאת הדגיש כי הדברים שיוחסו לברק חמורים במיוחד. "האמירות על כך ש'צריך להחליף את העם', שה'בררה מצביעה ימין והולכת למסורת', ושיש להביא אוכלוסייה משכילה מאירופה ולהפוך אותה ליהודית בהליך מזורז - מעוררות קבס. אלה דברים מחליאים ומזעזעים".
"סביר מאוד שלא יהיה חוק גיוס בקדנציה הזו"
לדבריו, למרות הקשיים, קיימת עדיין שאיפה חרדית להסדרה. "ראינו מעצרים של בני ישיבות, כולל מקרה שבו בחור ישיבה לא הורשה להניח תפילין במשך יום שלם. צריך להבין מה המשמעות של זה עבור מי שמניח תפילין מדי יום מאז הבר־מצווה. האירועים האלה - המעצרים, ההפגנות, כניסת המשטרה הצבאית לשכונות - חייבים להיפסק. בנוסף יש את הסנקציות הכלכליות, כמו שלילת תקציבי ישיבות ומעונות. כל זה מחייב הסדרה, וההסדרה תבוא רק דרך חקיקה".
טוכפלד הדגיש כי הפלגים החרדיים הקיצוניים אינם צפויים לתמוך בחוק, גם אם יעבור. "אנחנו רואים את ההתנגדות ברחוב, גם מצד אגודת ישראל החסידית. הם לא מוכנים לתמוך במהלך כזה".
לדבריו, המוקד עבר גם לזירה המשפטית. "הייעוץ המשפטי של הכנסת הוא הגורם היחיד שיכול לסייע לחרדים בבג״ץ, שכן היועצת המשפטית לממשלה כבר לא תהיה שם עבורם. אלא שהייעוץ עצמו מערים קשיים נוספים: מקשיח סעיפים, הופך את החוק להוראת שעה ודורש שמטרת החוק תוגדר כ'הסדרת גיוס בחורי הישיבות' - בעוד החרדים מבקשים שהמטרה תהיה הסדרת מעמדם. כלומר, ההיפך הגמור".
לקראת סיום התייחס טוכפלד למועד האחרון לאישור התקציב - 31 במרץ. "אם התקציב לא יעבור, הכנסת תתפזר. החרדים צריכים להחליט אם הם מאריכים את חיי הממשלה בגישה מפוכחת. התקציב הזה לא רע מבחינתם, והם רוצים אותו - אבל הם גם יודעים שסביר מאוד שלא יהיה חוק גיוס בקדנציה הזו. זה לא רק אירוע פוליטי. זה בראש ובראשונה אירוע משפטי".