ללא תנאי זה, החוק היה יכול להיות מוכן מזמן. אלא שישנם פערים משמעותיים בין הגמישות החרדית לגבולות הבסיסיים אותם מציבים בייעוץ המשפטי לכנסת.
חלק מהחרדים ממשיכים לקשור את גורל התקציב בגורל חוק הגיוס, אך גם חברי כנסת אלה משאירים פתח לאפשרות להעביר את חוק התקציב בקריאה שנייה ושלישית – גם ללא חוק הגיוס. אחד מחברי הכנסת נימק זאת באמירה: "אם נצא לבחירות בגלל חוק הגיוס, יש מחשבה שאולי לפחות נצא עם תקציב מותאם לציבור החרדי וללא הגבלות של הייעוץ המשפטי לממשלה, שפועל בכדי להתנכל לציבור החרדי על כל צעד ושעל".
בתוך כך, באגודת ישראל מבהירים בשיחות עם מעריב כי גם בעת הזאת הם מוכנים לחזור לחיק הממשלה, בתנאי שחוק הגיוס יעבור בנוסח אותו הם דורשים. עמדת אגודת ישראל היא כי חוק הגיוס צריך להיות קצר ולכלול הוראה כי מי שיושב ולומד תורה יכול להמשיך לעשות זאת ללא הפרעה וללא סנקציות. מי שלא לומד ואינו נמצא בישיבה, שיתגייס.
לשאלת מעריב כיצד יהיה ניתן לעשות את האבחנה בין מי שלומד ומי שמשקר שהוא לומד, אמר בכיר באגודת ישראל: "איך ברשות המיסים תופסים את מעלימי המס? יש דרכים לתפוס את מי שמשקר. בישיבות החסידיות אין שקרים, מי שלומד – לומד. אנחנו לא נביא לצבא אף אחד ונגיד לגייס אותו. הצבא יאכוף את החוק. מבחינתנו, שיגבירו את הפיקוח על הנוכחות בישיבות. כבר היום יש פיקוח של משרד הדתות על הכוללים. אנחנו מוכנים שמי שלא לומד יתגייס, אבל האחריות לגיוס תהיה על הצבא – ומי שלומד תורה לא ייפגע".
התרעות פיקוד העורף