דיפלומטיה תחת לחץ
בנוסף, הובהר כי ישראל מבקשת לשמר חופש פעולה מבצעי גם אם יושג הסכם - אף שראש הממשלה נתניהו מביע ספק באשר לסיכויי השגתו, וזאת כדי למנוע התבססות צבאית איראנית והפרות עתידיות. גורמים מדיניים העריכו כי קצב ההתקדמות במגעים יהיה גורם מכריע וכי ישראל מצפה לראות תוצאות ברורות בפרק זמן קרוב.
מנגד, בוושינגטון לא נרשמה התחייבות לשינוי אסטרטגי חד. הקו שנשמע מהנשיא הוא המשך מגעים - ללא הכרעה "דפיניטיבית" בשלב זה. המשמעות - גם אם הטון הוקשח, המדיניות הבסיסית נותרה דיפלומטית. בישראל מבינים כי לכל היותר הושגה השפעה על היקף הדרישות ועל רמת הלחץ, ולא על עצם קיומו של המו"מ.
במקביל לסוגיה האיראנית, הפגישה עסקה גם בזירה העזתית ובהיערכות ליום שאחרי. הנשיא טראמפ ציין כי ישנה התקדמות מסוימת, אך לא פירט. בירושלים מבינים כי הממשל האמריקני מבקש לקדם מהלך רחב יותר - כזה שישלב מנגנון שיקום בינלאומי עם מסגרת ביטחונית מוסדרת.
מי ינהל את עזה?
על פי המידע שנחשף עד כה, הקרן המוצעת אמורה לממן תשתיות אזרחיות - מים, חשמל, בתי חולים, דיור ושיקום מערכות שלטוניות - תחת מנגנון פיקוח בינלאומי. אחת הסוגיות המרכזיות היא שאלת הניהול - מי יפקח על הכספים, מי יהיה הגוף המבצע, ואילו ערבויות יינתנו לכך שהמשאבים לא יזלגו חזרה לידי חמאס. סביב נקודה זו כבר נרשמו חילוקי דעות בין ארצות הברית לבין גורמים באירופה- הדורשים שקיפות ומנגנוני בקרה הדוקים יותר.
הדרישות של ישראל
בירושלים מבהירים כי מבחינת ישראל לא ניתן יהיה לפתוח במהלך שיקום רחב היקף בעזה ללא פירוז ממשי של חמאס. העמדה הישראלית היא כי הזרמת מיליארדים לשיקום תשתיות- מים, חשמל, דיור ומוסדות אזרחיים- לא תוכל להתקיים במקביל להמשך התעצמות צבאית של הארגון. לכן, הדרישה היא שמנגנון השיקום ילווה בצעדים ברורים שיבטיחו ניטרול יכולות צבאיות ומניעת חזרת חמאס לשליטה אזרחית או ביטחונית. בישראל מדגישים כי כל מתווה בינלאומי חייב לכלול ערבויות ופיקוח אפקטיבי שימנעו ניצול משאבים לצורכי טרור.
הנדבך השני- כוח הייצוב הבינלאומי - מעורר שאלות רגישות אף יותר. הרעיון הוא להציב כוח רב-לאומי שיפעל לייצוב המצב הביטחוני ויאפשר שיקום אזרחי מואץ. עם זאת, עדיין לא ברור אילו מדינות יסכימו להשתתף, מה יהיה היקף הסמכויות, והאם הכוח יפעל רק באזורים אזרחיים או גם בממשק ביטחוני רחב יותר. בירושלים מדגישים כי כל הצבה של כוח כזה תחייב תיאום מלא עם צה"ל ושמירה על חופש הפעולה הישראלי.
גם בהרכב המשתתפים טרם פורסמה רשימה מלאה בדרגי הנהגה. ידוע כי מדובר במשלחות רבות - אך לא ברור כמה מהן ייוצגו בדרג ראשי מדינות וכמה בדרגי שרים ושליחים. העובדה שאין בשלב זה סדר יום פומבי מפורט או טיוטת החלטות רשמית מוסיפה למתח הדיפלומטי סביב הכינוס.
התרעות פיקוד העורף