באשר לסיכויי העתירה נכתב כי "בהתאם להלכה הפסוקה, זמנה של הביקורת השיפוטית על הליך חקיקה מגיע רק לאחר השלמתו", וכי "על פי מושכלות יסוד בשיטתנו, ככלל בית משפט זה אינו נוהג להתערב בהליכי חקיקה בעודם בעיצומם". עוד צוין כי "אין עילה כלשהי לקיים ביקורת שיפוטית על הליך החקיקה של פרק י"ז בטרם סיומו; ומשום כך סיכויי העתירה אינם גבוהים".
הכנסת מוסיפה כי עד כה קיימה הוועדה למיזמים ציבוריים שני דיונים בלבד ברפורמת החלב, ולכן "מוקדם לנבא האם יהיה בהליך החקיקה שתקיים כדי לתקן את הפגם שנפל". עוד נכתב כי "בכוונת הייעוץ המשפטי לכנסת להקפיד כי המשך הליך החקיקה יהיה נאות, וכי יישמר עקרון ההשתתפות של חברי הכנסת ויכולת הוועדה להכין הסדר חקיקתי באופן עצמאי ומקצועי".
לגבי עצם ההחלטה להעביר את הפרק לוועדה למיזמים ציבוריים נטען כי מדובר ב"החלטה פנים-פרלמנטרית מובהקת, שהליך קבלתה היה תקין, ועל כן מתחם ההתערבות השיפוטית בה מצומצם ביותר".
באשר למאזן הנוחות נכתב כי העותרים טוענים לנזקים "כבדים ובלתי הפיכים להליך החקיקה עצמו", אך אינם מסבירים מדוע לא ניתן לבחון את טיב הליך החקיקה בדיעבד. הכנסת מדגישה כי "צו ביניים המורה על עצירת הליכי חקיקה הוא צו ביניים חריג ביותר, חסר תקדים, הפוגע בהפרדת הרשויות".
בסיכום התגובה נטען כי "שני המבחנים הרלוונטיים – מבחן סיכויי העתירה מזה ומבחן מאזן הנוחות מזה – נוטים לדחיית הבקשה לצו ביניים", ולכן אין מקום להיעתר לבקשה בשלב זה.