לטענתו, בניגוד למה שלפעמים הרבה ישראלים מניחים, אין לארצות הברית איזה מענה קסם למה שקורה באיראן. יתר על כך אין פה עניין של לחיצת כפתור פשוטה של הנשיא האמריקאי שמביאה לפעולה צבאית יעילה ומוצלחת. איראן היא לא ונצואלה, ומערכת הביטחון והטרור של טהרן היא לא שכירי חרב קובניים בטרנינג עם סיגרים באפודים ליד המחסניות.
פומרנץ טוען שאיראן זו חיה אחרת, וטראמפ וממשלתו מודעים לכך היטב. טמונות סכנות רבות בכל פעולה צבאית אמריקאית אפשרית נגד איראן. לא רק סכנות מיידיות של פגיעה בנכסים, אמצעים וחיילים אמריקאים שישתתפו בפעולה כזאת, אלא גם את הפוטנציאל להשלכות שליליות ארוכות טווח כמו שקיעה מחדש של ארצות הברית במזרח התיכון לצד ניקוז דם ומשאבים לא רצויים.
עבור נשיא שנבחר בין היתר לסיים "מלחמות ללא סוף" ולהוציא מהלקסיקון האמריקאי את הביטויים "החלפת שלטון בכוח" ו"בניית אומות", האפשרויות של הסתבכות או קשר גורדי חדש במזרח התיכון, הן לא משהו רצוי בלשון המעטה.
לכן, אם איראן לא תספק לנשיא האמריקאי סחורה דיפלומטית שהוא יכול למתג כהישג גדול, ובכך לאפשר לו מסלול יציאה מהמשבר, טראמפ ירצה שאנשיו יספקו לו תגובה צבאית שמקובלת עליו. כלומר תגובה עם סיכונים מינימליים, אימפקט מקסימלי, וללא השלכות שיכולות לגרור את ארצות הברית לנוכחות או עימות ממושכים מול איראן ושלוחותיה.
מה שבטוח זה שמדינת ישראל, כפי שנשבעה לעצמה ביום תחייתה ולאורך כל תולדותיה, לא תסמוך על שום כוח זר להבטיח את ביטחונה או קיומה, ולכן אם המשטר בטהרן לא קורסת או משנה את מדיניותה ב-180 מעלות בדרך אחת אן אחרת, ישראל תפעל להשלים את מה שהיא התחילה ביוני 2025 ותסיר את האיום האיראני לאחד ולתמיד.