אווירה של "כוננות משפטית" בליכוד
אלא שבשיחות עם גורמים בליכוד עולה כי מאחורי החשד מסתתר גם מנגנון ארגוני שסיפק - כך לטענתם - כר נוח לאי-סדרים: דמי ההתמודדות הועלו לרמה גבוהה, וכפועל יוצא נוצרו סניפים שבהם מעט אנשים הסכימו לשלם ולהתמודד. "במקומות שנשארו 'פתוחים' בגלל המחיר, נוצרו לקונות", מסביר גורם בליכוד.
רישום המוני של מועמדים "זרים"
האיום: היריב שלא מיישר קו מתחזק
בעיני גורמים בליכוד, זהו מקור דאגתו של נתניהו ומקורביו: יו"ר ועידה עצמאי ובעל בסיס כוח משמעותי עלול לקדם שינויי חוקה או מהלכים פנים-מפלגתיים שלא יתואמו עם יו"ר התנועה - ואף להגביל את מרחב התמרון שלו ערב בחירות. מכאן, לטענתם, נובע הרצון לדחות את כינוס הוועידה ולמנוע מצב שבו ביטן יתמודד וינצח.
בכירים בליכוד מצביעים גם על מגבלת-מפתח שמקשה על "תרגיל" של כינוס מצומצם של הוועידה, בלי בחירות פנימיות: ברירת המחדל היא שנתניהו, כיו"ר התנועה, ינהל את כינוס הוועידה ויקבע את סדר היום - אך בתקנון הליכוד נקבע שבכינוס הראשוני חייבים לבחור יו"ר ועידה. כלומר, נתניהו אינו יכול פשוט להעלות על סדר היום רק שינוי חוקה או אישור תקנון פריימריז ולהתחמק מבחירת יו"ר הוועידה.
כאן טמון הפלונטר: גם אם יבקש לכנס ועידה מוגבלת לצורך טכני, עצם הכינוס מחייב בחירה בתפקיד הרגיש ביותר - תפקיד שאליו ביטן צפוי להתמודד. מכאן, מעריכים הגורמים, שהנתיב הסביר מבחינתו הוא ניסיון להגיע להבנות מוקדמות עם מוקדי הכוח פנים-מפלגתיים, ובראשם ביטן, כדי שהכינוס לא יהפוך למוקש בלתי נשלט.
נתניהו רוצה להרוויח זמן, בכל מחיר?
בשלב הזה, כך נטען, המערכת נמצאת במבוי סתום: לצד הרצון הכללי של נתניהו לדחות ולהרוויח זמן, יש גם מי שנכשלו בבחירות בסניפים שלהם ומפנטזים על ביטול כולל שיאפס את התוצאות. בתוך כך, אומרים בליכוד, כל עוד ערעורים ודיונים פנימיים לא מגיעים להכרעה סופית, ניתן "לשמור אופציות פתוחות" ולהפחית לחץ לכינוס מיידי של הוועידה.
התרעות פיקוד העורף