חבל תלייה ודיג'יי
כדי לקבל את הסיכה נדרשו המשתתפים לסרוק קוד QR גדול, ולאחר מכן להציג בטלפון הנייד אישור המעיד כי "הייתי במפגש עם בן גביר". צלמת הסתובבה בין הבאים ותיעדה אותם, ובהמשך נתלו מגנטים עם הצילומים כדי שהמצולמים יוכלו לקחת עמם מזכרת - טרנד מוכר מאירועי חתונות, בר מצוות ואירועים חגיגיים אחרים.
במבואת האולם המתינו האורחים לפתיחת דלתות הזכוכית. מדי פעם הגיע משתתף נוסף, נופף לעבר פעילים שכבר שהו בפנים וביקש להיכנס. מי שהכיר אחד מהפעילים הורשה להיכנס לאולם; אחרים המתינו עם כולם כחצי שעה עד ארבעים דקות.
על שולחן בצד הוצב כיבוד אופייני לאירועים מסוג זה: שבלולי בצק מתוקים, רוגלך, גלילי בורקס תפוחי אדמה ואוזני המן - לרגל ראש חודש אדר. האולם היה קטן, ככל הנראה כדי ליצור תחושה של תפוסה מלאה גם אם מספר המשתתפים מסתכם בכמה מאות בלבד, מבלי להשאיר כיסאות או שטחים ריקים. בדומה לאירועים אחרים המתקיימים במקום, גם בכינוס הזה הוצב די־ג'יי שהשמיע מוזיקה קצבית בווליום גבוה.
עד תחילת האירוע התנהלו שיחות באולם, אך עוצמת המוזיקה הקשתה על שמיעת הדוברים. המשתתפים ניצלו את הזמן להחלפת מספרי טלפון ולהצטרפות לקבוצות הווטסאפ המקומיות של המפלגה. אחד המשתתפים, לבוש חולצה שחורה, הדביק על עצמו מדבקה שעליה נכתב "עונש מוות למחבלים". כאשר נאמר לו כי הסמל מודבק הפוך, השיב: "אני יודע, העיקר הכוונה".
"המשטרה שנפלה"
הסרטונים הציגו את המסרים השגרתיים של עוצמה יהודית: באחד הוצגו פעולות המשטרה כלפי הבדואים בנגב, בשני הוצגו התנאים החדשים של המחבלים בכלא, ובשלישי הוצגו הישגים של המשרד לביטחון פנים ושל המשטרה, שזכתה לכינוי "המשטרה שנפלה".
עם קריצה לש"ס
התרגשות מיוחדת לא נרשמה
עם זאת, קשה היה להגדיר את האווירה כנלהבת במיוחד. אמנם נשמעו מחיאות כפיים, קריאות שמחה במקומות מסוימים וקריאות בוז לשמע שמה של היועצת המשפטית לממשלה, אך התחושה הייתה כי חלק מהתגובות הגיעו בעקבות בקשה מפורשת מהבמה.
כנסי בחירות נוטים בדרך כלל להיות סוערים ומלאי התלהבות, עם קהל המרעיף חום רב על מנהיגיו ומגיב בקולניות. בנתיבות ניסתה עוצמה יהודית לייצר אווירה כזו, אך נדמה כי הפעם זכתה לתגובות מאופקות יותר, והתרגשות מיוחדת לא נרשמה.
התרעות פיקוד העורף