ליבת ההחלטה עוסקת בהפרדה ברורה בין הוצאות מנהליות לבין הוצאות תפעוליות - והצבת תנאי סף שמטרתם לצמצם סיכונים של פעילות ללא מימון מוסדר. בסעיף ההוצאות המנהליות נקבע שהוועד המנהל יאמץ תקציב להוצאות הניהול של מועצת השלום ושל הוועד המנהל עצמו.
התקציב יידרש לאישור היו"ר, והאישור ייעשה בהתייעצות עם מועצת השלום. התקציב המנהלי אמור לכסות, בין היתר, את העלויות הכרוכות בהקמה ובניהול של מטה, משרדי שטח וצוות עובדים - כלומר, לא רק מבנה ארגוני "על הנייר", אלא מערך תפעולי מלא שכולל פריסה בשטח.
החידוד המשמעותי ביותר מופיע בסעיף ההוצאות התפעוליות: ההחלטה קובעת כי לא תתאפשר כל פעילות תפעולית - לא של מועצת השלום, לא של הוועד המנהל ולא של גופים כפופים - לפני שמתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, שהמימון הנדרש לפעילות זוהה והובטח בפועל; ושנית, שאושר תקציב ייעודי לפעילות הזו על ידי היו"ר או על ידי הוועד המנהל. המשמעות היא שמדובר במנגנון "אין מימון - אין פעילות", שמנסה למנוע התחייבויות מוקדמות, גירעונות או יציאה לדרך של מהלכים בשטח בלי גב כלכלי מאושר.
במקביל, ההחלטה קובעת שמקור המימון להוצאות מועצת השלום יהיה מימון וולונטרי - תרומות ממדינות חברות, ממדינות שאינן חברות, מארגונים או ממקורות אחרים. ההגדרה הזו מותירה מרחב פעולה רחב לגיוס משאבים, אך גם מאותתת על תלות בהסכמה חופשית של תורמים ועל הצורך לייצר אמון, שקיפות ופיקוח הדוקים כדי לשמר זרם מימון לאורך זמן.
כדי לעגן את מנגנוני הפיקוח, ההחלטה מחייבת את הוועד המנהל להקים ועדת ביקורת וניהול סיכונים. לפי הנוסח, הוועדה תהיה אחראית לפקח על תהליכי הדיווח הכספי, על הבקרות הפנימיות, על תפקידי הביקורת ועל ניהול סיכונים ארגוני - לא רק במועצת השלום עצמה אלא גם בגופים הכפופים לה.
ההחלטה כוללת גם סעיף כניסה לתוקף: היא תיכנס לתוקף ביום החתימה. המשמעות המעשית היא שכבר מרגע החתימה ניתן יהיה להתניע את מנגנוני הממשל הפנימיים - פתיחת חשבונות, בניית תקציב מנהלי, ותהליך הקמה של ועדת ביקורת וניהול סיכונים - וליצור מסגרת שמאפשרת מעבר מסיסמאות למדיניות כספית מחייבת.
גורמים המעורים בפרטים מציינים כי ההחלטה נועדה בראש ובראשונה לשדר לתורמים ולשותפים פוטנציאליים שהמנגנון החדש לא יפעל כקופה פתוחה או כמסגרת ללא פיקוח, אלא כגוף שמנסה להטמיע כללי "ממשל תאגידי" - תקציב מאושר, שליטה בתשלומים, ותנאים מקדימים להפעלת פעילות בשטח.
השאלה שתישאר פתוחה לאחר האישור היא איך יתורגמו העקרונות האלה למבנה בפועל - מי יאייש את ועדת הביקורת, מה יהיו כללי הדיווח, ואילו דרישות שקיפות יוטלו על הגופים הכפופים, ובראשם כוח הייצוב הבינלאומי ומשרד הנציב העליון לענייני עזה.