בנט, שבחודשים האחרונים מגבש מחדש תשתית פוליטית לקראת מערכת בחירות, דיבר על הצורך לשבור את דפוסי ההחרמה בין המחנות ולכונן ממשלה רחבה. האמירה הזו, לצד המסר כי אינו פוסל מראש שותפויות פוליטיות, פורשה בתוך גוש מתנגדי נתניהו כאיתות בעייתי ומטריד - כזה שמותיר פתח לאפשרויות שאחרים מבקשים לסגור באופן חד וברור.
המתח הזה אינו מקרי. בשבוע האחרון דחף יו"ר האופוזיציה לפיד קו ברור שמעמיד במרכז את שאלת המחויבות הפוליטית ואת החשש מ"עריקות" לאחר הבחירות. הצהרתו בתחילת השבוע החזירה לקדמת הבמה את אחת הסוגיות הרגישות והנפיצות בגוש - שאלת הנאמנות והעקביות הפוליטית, ובעיקר סוגיית הנכונות לשבת עם נתניהו ביום שאחרי הבחירות.
כך התחדדה מחדש הדילמה שמלווה את המחנה כבר כמה מערכות בחירות: לא רק מי יוביל אותו, אלא מי ייתפס בעיני הבוחרים כמי שיישאר נאמן להתחייבויותיו גם ברגעי ההכרעה. בתוך כך, השיח על "אחדות" וכל "הסכמה רחבה" מקבל משמעות כפולה - אידיאולוגית ופוליטית - והופך לזירת מבחן של אמינות. הבחירות טרם הוכרזו, אך הקרב על האמון ועל ההנהגה כבר בעיצומו.
התרעות פיקוד העורף