בשיחות פנימיות מדברים גורמים באופוזיציה על כך שאחרי חודשים ארוכים של בחינת השטח והסקרים, מתגבשת ההבנה כי לבנט יש תקרה ברורה שאותה הוא אינו מצליח לחצות - תקרה שגם יאיר לפיד וגם גנץ הצליחו בעבר לפרוץ. לשיטתם, בנט "שרוף" בחלקים מהימין בשל ממשלת השינוי, ובחלקים מהשמאל בשל זהותו האידיאולוגית, והגיע למיצוי יכולתו האלקטורלית.
לדברי אותם גורמים, הבלבול שניכר בשבוע האחרון בקמפיין אינו מקרי אלא ניסיון מובהק לשבור את אותה תקרת זכוכית. אלא שלטענתם, הניסיון הזה עלול לפעול כבומרנג ולהקטין אותו עוד יותר. בנט מנסה, כך הם מנתחים, לנפץ את התקרה משמאל באמצעות אמירות חריפות נגד נתניהו, ובמקביל לשמר פתחים בימין דרך שיח על אחדות ואי-החרמות. התוצאה, לדבריהם, היא מסר כפול שיוצר בלבול עמוק בקרב בוחרים פוטנציאליים.
בתפיסה הרווחת באופוזיציה, בנט הוא נכס לגוש כל עוד הוא מצליח להביא קולות מגוונים - מהמרכז, מהימין הרך ואפילו מקהלים מתלבטים. אך כמועמד לראשות הממשלה, כך נטען, המשוואה משתנה. אם אינו מצליח לפרוץ את התקרה ולהתרחב מעבר לבסיסו הנוכחי - הנחיצות שלו כמי שאמור להוביל את המחנה פוחתת באופן דרמטי.