חצי שנה אחרי: כך השתנתה מפת הכוחות בליכוד
טלי גוטליב, שזינקה באוגוסט מהמקום ה־25 לשני והפכה לאישה הבכירה בליכוד, ממשיכה להופיע בצמרת בכל המדדים. בסקר בינואר אף עלה כי כ־70% מהמשיבים היו מכניסים אותה לרשימה, נתון חריג בהיקפו. עם זאת, בסקר הגולשים הנוכחי היא אמנם נותרת בצמרת הגבוהה אך כבר אינה מדורגת כסגנית המובילה - עדות לכך שהמעמד יציב, אך התחרות סביב המקומות הראשונים מתהדקת.
גם בועז ביסמוט, שדורג שלישי באוגוסט ורביעי בסקר בחודש שעבר, שומר על נוכחות גבוהה אך אינו משמר את מיקומו המדויק בצמרת. ישראל כ"ץ, שהיה רביעי בסקר הראשון, מדורג נמוך יותר במדידות המאוחרות. במקביל, דמויות ותיקות כמו מירי רגב, יואב גלנט ויולי אדלשטיין - שסומנו כבר באוגוסט כמחלישות - אינן מצליחות לשוב לצמרת גם בסקרים המאוחרים יותר.
ניר ברקת, שבסקר האחרון לא הצליח לפרוץ לצמרת, ממשיך להיאבק על מיקום בעשירייה השנייה והשלישית. גם בסקר הנוכחי הוא אינו מתקרב לשלישייה הראשונה, אך שומר על נוכחות עקבית. מיקי זוהר, שהופיע בעשירייה השנייה בסקרים קודמים, ממשיך לנוע סביב גבול העשירייה השנייה־שלישית ואינו מצליח לפרוץ חזרה למרכז הרשימה. גם יואב קיש וגלעד ארדן שומרים על נוכחות אך אינם מתברגים בצמרת הגבוהה.
שלמה קרעי מציג יציבות יחסית - אינו מזנק לראש הרשימה אך גם אינו נחלש משמעותית. אלי כהן, שהיה בשלישייה הראשונה בקדנציה הנוכחית ובמיקום גבוה באוגוסט, שומר על תמיכה אך אינו מתמקם בראש הטבלה החדשה.
בסך הכול, מעבר לארבעת־חמשת השמות המובילים, ניתן לראות כי מרבית המועמדים נעים בתוך טווח קבוע יחסית של עשירייה שנייה ושלישית. השינוי הדרמטי מתרחש בעיקר בצמרת העליונה - ואילו השאר מציגים יותר יציבות מאשר תנודתיות קיצונית.
התרעות פיקוד העורף