בנייר העמדה נכתב כי "עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' ואיסור כניסתם של עובדים פלסטיניים, עליהם התבסס ענף השיפוצים באופן מוחלט, נקלע הענף למשבר כוח אדם משמעותי המוערך בכ-15,000 עובדים במחסור". עוד צוין כי הממשלה אישרה מכסה של 5,000 עובדים זרים, מתוכם 3,000 במסלול הבילטרלי ו-2,000 במסלול הפרטי, וכי עד כה "אושרו ונקלטו בענף 800 עובדים זרים" בלבד.
לפי המסמך, בעקבות המחסור והעיכובים בקליטת עובדים, מבקשת ההתאחדות למקד את הדיון בשלוש סוגיות מרכזיות, שלדבריה מעכבות את השבת הענף לפעילות מלאה. נכתב כי "נוכח המצב ולאור אתגרים נוספים המונעים את השבת הענף לתפקוד, אנו מבקשים למקד את הדיון לשלוש סוגיות אקוטיות המצריכות את התערבות הוועדה".
עוד נכתב כי חידוש הרישיונות בענף השיפוצים טרם החל, מאחר שהוא מותנה בסיום חידוש הרישיונות בענף הבניין הכללי, וכי "עיכוב הנפקת רישיונות התאגידים לענף השיפוצים יוצר צוואר בקבוק אשר יעכב בחודשים ארוכים את הבאת העובדים הזרים". בהתאחדות ביקשו מהוועדה להנחות את רשות האוכלוסין וההגירה "לתעדף את הטיפול בחידוש רישיונותיהם של התאגידים המבקשים להביא עובדים לענף השיפוצים".
הנושא השני נוגע למסלול ההבאה הפרטי. בנייר העמדה נכתב כי רשות האוכלוסין פרסמה נוהל זמני להבאה מהירה של עובדים, וכי בהתאחדות "מברכים על פרסומו של הנוהל כחלק מקידום המענים להגדלת היצע העובדים הזרים לענף". עם זאת נטען כי לוחות הזמנים שנקבעו אינם ישימים, במיוחד נוכח העיכוב בחידוש הרישיונות.
במסמך נכתב כי מדובר ב"סד זמנים בלתי ריאלי להבאת העובדים". בנוסף צוין כי בענף קיים מחסור בעובדים מיומנים לעבודות גבס וריצוף, וכי "באחריות התאגידים להבטיח את מקצועיותם ומיומנותם של העובדים אשר יגיעו ארצה". בהתאחדות ביקשו למקד את ההבאה בעובדים המתמחים בתחומים אלה.
הסוגיה השלישית עוסקת בתופעת בריחת עובדים ממעסיקיהם. לפי המסמך, "בדומה לענפים המקבילים בהם מועסקים עובדים זרים, גם בענף השיפוצים גדלה ומעמיקה תופעת העובדים הזרים שבורחים ממעסיקיהם".
עוד נכתב כי קבלני שיפוצים מעסיקים בממוצע כ-3 עובדים זרים, המוכשרים על ידם ועל חשבונם במשך מספר חודשים, וכי בריחתם גורמת לפגיעה כלכלית משמעותית. בהתאחדות טענו כי "המדינה לא עושה מספיק למיגור התופעה, שכן לא נפגעת הכנסתה מהאגרות הממשיכות להיגבות".
בהקשר זה ביקשו בהתאחדות לקדם רפורמה שתעביר את האחריות למדינה. במסמך נכתב כי יש לפעול לתיקון חקיקה, כך שמעסיק של עובד שנטש את עבודתו במסלול הבילטרלי יחדל לשלם עבורו את האגרה השנתית, העומדת לדבריהם על כ-1,200 ש"ח לחודש.
לטענתם, "היפוך היוצרות יעודד את המדינה לשנות את מדיניותה בתחום ולהגביר את האכיפה וכן ימנע את התייקרות שעת העבודה של עובד זר המושטת על הקבלן ומתגלגלת לציבור".