בדברי ההסבר נכתב כי קהילת "בני ישראל" מהודו היא "מן הקהילות היהודיות הוותיקות בתפוצות ישראל, אשר שמרה במשך דורות על זהותה היהודית, על מסורותיה הייחודיות ועל זיקתה לעם ישראל ולארץ ישראל, גם בתנאים של ריחוק גאוגרפי ממרכזי היהדות בעולם". עוד צוין כי אחת המסורות המרכזיות היא טקס המלידה, שהוא "טקס מסורתי של הודיה וברכה הנהוג בקרב בני הקהילה ומתקיים עד היום באירועים משפחתיים וקהילתיים שונים". לפי ההסבר, "הטקס כולל תפילות וברכות לבקשת הצלחה, פרנסה, בריאות ושלום, והוא מזוהה במסורת הקהילה גם עם דמותו של אליהו הנביא, הנתפסת כסמל של השגחה, תקווה וגאולה".
עוד נכתב כי "טקס המלידה נערך מדי שנה ביום ט"ו בשבט, מועד אשר במסורת הקהילה מזוהה עם ראשית דרכה ועם סיפור התגבשותה של קהילת "בני ישראל" בהודו". בהמשך צוין כי "לאורך הדורות הפך יום זה ליום מרכזי של התכנסות, תפילה, הודיה ושימור מורשת ייחודית העוברת מדור לדור".
בנוגע למעמדו של אליהו הנביא נכתב כי "דמותו של אליהו הנביא תופסת מקום חשוב במסורת יהדות הודו, כמלווה רוחני וכדמות המחזקת את אמונת בני הקהילה בשיבה לארץ אבותיהם". עוד הודגש כי "מסורת זו מהווה חלק בלתי נפרד מזהותה של הקהילה ומשקפת את רציפותה ואת נאמנותה לערכי היהדות לאורך ההיסטוריה".
בסיום דברי ההסבר נכתב כי "מטרת הצעת החוק היא לקבוע יום לציון מורשת יהדות הודו, מתוך הכרה בחשיבות שימור מורשתן של קהילות ישראל השונות ובתרומתן לפסיפס התרבותי והחברתי של מדינת ישראל". עוד צוין כי "היום יצוין באמצעות דיון מיוחד במליאת הכנסת ובאמצעות פעולות חינוכיות–ערכיות במוסדות המדינה, וכך יתרום להעמקת ההיכרות עם מורשת יהדות הודו, לחיזוק תחושת השייכות של בני הקהילה וצאצאיהם ולהבטחת העברת מסורת ייחודית זו לדורות הבאים".