בימים אלה יצא לאור ספרה של שילה, "המחוקקות הראשונות ומעמד האישה בראשית המדינה 1949־1951" (הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית). בספר היא מספרת, בין היתר, מה הכין את חברות הכנסת הראשונות לתפקידן החדש, מה היו האינטרסים הפמיניסטיים שלהן, אם היו, ואילו חוקים הן יזמו. הספר פורש את מטרותיהן והישגיהן של 12 חברות הכנסת הראשונות בכהונת הכנסת הראשונה, שנמשכה כשנתיים וחצי.
עיון מעמיק בפרוטוקולים של מליאות הכנסת וועדותיה, בעיתוני התקופה ובמחקרים סיפק למחברת מידע רב בנושאים אלה. הספר עוסק רבות בתפיסת מעמדה של האישה בישראל בראשית ימי המדינה דרך בחינה של החקיקה בעניין זה, שהשפעתה נמשכת גם כיום.
גולדה ועוד 11
פרופ' שילה היא גמלאית של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, חלוצה בהוראת ההיסטוריה של הנשים היהודיות בארץ ישראל מאמצע המאה ה־19 ועד להקמת המדינה. היא כתבה וערכה ספרים ומאמרים רבים שעוסקים רובם בעשייה המגוונת של הנשים העבריות החדשות בארץ ישראל. "הספר הזה הוא השביעי שכתבתי בנושא נשים ביישוב היהודי בארץ", היא מספרת. "בחרתי להתמקד בו במה שנשים עשו בכנסת הראשונה ובשאלה אם הייתה להן תרומה ייחודית".
עוד כותבת שילה בספר: "קריאת הפרוטוקולים של מליאות הכנסת וועדותיה מובילה למסקנה כי בדיונים שעסקו בענייני דיומא הרבו חברות הכנסת, ללא יוצא מהכלל, להתייחס לעובדה שהן נשים ולאינטרסים של נשים. לעומת זאת, בדיונים שעסקו בחקיקה או בתקציב, בקווי שביתת הנשק, ביחסי חוץ, בסוגיות דיפלומטיות ועוד, הן הזדהו עם המדיניות של מפלגותיהן ולא השתתפו בהם כמעט".
שוויון, השכלה, ייצוג
הכנסת הראשונה דנה בהרחבה בחוק שירות הביטחון וגם במקומן של נשים בצבא. "במהלך הדיונים הללו, אחד מחברי הכנסת הזכיר שבמלחמת העצמאות נלחמו נשים דתיות בגוש עציון", שילה מספרת. "הוא, כמובן, העלה את זה בניגוד לעמדות החוגים הדתיים, שבכנסת הראשונה היו מאוגדים בחזית דתית".
התרעות פיקוד העורף