קרעי טען בתגובתו כי "השאלה העיקרית המתעוררת בעתירות, וביתר שאת בעמדת היועצת המשפטית, היא למי הסמכות ולמי האחריות להצעות החוק הממשלתיות – לממשלה המכהנת מכוח אמון הכנסת, או לייעוץ המשפטי המכהן מכוח מינוי לפי חוק שירות המדינה" .
בתגובה נטען כי עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שלמעשה קיימת לה זכות וטו על קידום ההצעה. נכתב כי היועצת "טוענת בתוקף, כי יש לה, למעשה, זכות וטו על החקיקה הממשלתית והצעת החוק. אסור לה שתהא מובאת בפני הכנסת לקריאה ראשונה ואסור לה שתידון בוועדה מוועדות הכנסת, עד אשר תזכה לאישורה של היועצת המשפטית לממשלה". עוד נכתב כי עמדה זו מהווה "הלכה למעשה אוזורפציה בלתי חוקית של הכוח ליזום חקיקה" .
עוד נכתב כי "בעמדתה היועצת המשפטית מבקשת להפוך את נבחרי הציבור המכהנים בממשלה למריונטות של הייעוץ המשפטי, ולאסור עליהם ליזום חקיקה המשקפת את המדיניות לשמה נבחרו ולהביאה בפני הכנסת, אלא אם תואיל היועצת המשפטית לתת את אישורה להצעת החוק". לפי התגובה, תפיסה זו "מעבירה את הסמכות לקביעת מדיניות וקידומה, מן הדרג הנבחר האחראי בפני הכנסת, לדרג הבירוקרטי שבמשרד היועצת. זוהי דרישה לקבל סמכות ללא אחריות" .
עוד נטען כי מתן זכות וטו לייעוץ המשפטי יהפוך את היועצת למחוקקת על: "היועצת המשפטית לממשלה מבקשת ליטול לעצמה כוחות של מחוקקת-על, אשר תוכל לחסום כל הצעת חוק שבדעת הממשלה להציע, אם זו לא תישא חן בעיניה 'מבחינה משפטית'". בהמשך צוין כי "מינהליזציה של הליך חקיקה תעביר את מרכז הכובד של ההליך מנבחרי הציבור ליועצים משפטיים בלתי נבחרים".
בהתייחס להתנהלות מול משרד המשפטים, נאמר כי ההצעה הועברה לנסחות, וכי לאחר אישורה בוועדת השרים לחקיקה, לטענת השר, הופסק שיתוף הפעולה מצד הייעוץ המשפטי. מנגד, במכתבי הייעוץ נטען כי ההצעה אינה בשלה וכי קיימים בה קשיים חוקתיים, בין היתר בתחום מהימנות החדשות והבעלויות הצולבות.
בעמדתו של קרעי נכתב כי עמדת היועצת "תואמת לחלוטין את האינטרס של השחקנים הקיימים בשוק", וכי "במקביל, היועצת המשפטית זוכה לסיקור חיובי ביותר בחדשות 12 ובחדשות 13, כאשר כתבי משפט של הערוצים האלה משמשים למעשה כשופרות של היועצת ואנשיה". עוד נכתב כי "המתבונן מן הצד עלול לחשוד, כי קיימת השפעה הדדית בין הסיקור החיובי לו זוכה היועצת לבין עמדתה ביחס לשינוי הדין הקיים, קצב הדיונים בהצעת החוק ומשיכת הזמן תוך הגברת אי-הוודאות הרגולטורית".
בנוסף נטען על ידי קרעי כי העתירות מוקדמות וחסרות בשלות, וכי "התערבות של בית המשפט בעיצומו של הליך החקיקה סותרת את עקרון הכיבוד ההדדי בין הרשויות" וכי ביקורת שיפוטית צריכה להיעשות לאחר השלמת מלאכת החקיקה ולא במהלכה.
התרעות פיקוד העורף