עוד עולה מסקר "מעריב" כי אומנם איחוד בין הרשימות הערביות מעניק לרשימה ערבית משותפת 14 מנדטים (לעומת 10 היום), אבל הוא מרחיק את גוש האופוזיציה מהשגת רוב של 61.
הסקר גם בדק השבוע איחוד בין בנט לאיזנקוט בשני תסריטים. כאשר הוצב בנט בראש, קיבלה הרשימה 32 מנדטים – אחד פחות מאשר בריצה נפרדת. כשאיזנקוט הוצב ראשון, היא קיבלה מנדט יותר – 33, בדיוק כמו בריצה נפרדת.
המאזן הכולל בין הגושים נותר על כנו בשני התסריטים: 50 לקואליציה מול 60 לאופוזיציה, ללא 10 המנדטים של המפלגות הערביות - בדיוק כמו בתסריט הבסיס שנבדק בסקר, ללא הרשימה הערבית המשותפת.
בתשובה לשאלה: אם בבחירות הבאות לכנסת יתמודדו המפלגות הבאות, למי תצביע? - התשובות היו: הליכוד 26 מנדטים, בנט 19, ישר! 14, הדמוקרטים 11, עוצמה יהודית 9, ישראל ביתנו 8, ש"ס 8, יש עתיד 8, יהדות התורה 7, חד"ש־תע"ל 5, רע"ם 5. כחול לבן (2.6%), המילואימניקים (1.9%), הציונות הדתית (2.2%) ובל"ד (1.5%) - אינן עוברות את אחוז החסימה.
עוד עולה כי רוב הישראלים (53%) חושבים שלא היה נכון מצד האופוזיציה לא להגיע לישיבה החגיגית עם ראש ממשלת הודו על רקע אי־הזמנת נשיא בית המשפט העליון, 24% חושבים שזה היה צעד נכון ועוד 23% חסרי דעה.
כמו כן, רוב הציבור (59%) סבור שאי־תקיפה אמריקאית באיראן היא תוצאה רעה מאוד לישראל, ושעדיף לתקוף ולהשמיד את המערך האיראני. 23% אחרים חושבים שזו תוצאה טובה לישראל, שמונעת מלחמה ונזקים גדולים, ו־18% אינם יודעים.
בסקר, שנערך ב־25־26 בפברואר, השתתפו 501 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים. טעות הדגימה המרבית עומדת על 4.4%.
התרעות פיקוד העורף