בהיעדר שר פנים מכהן, הממשלה מסמיכה את ראש הממשלה להפיץ תזכיר חוק שיקצר משלושה ימים ליממה בלבד את פרק הזמן לפני גירוש פעילים זרים שהשתתפו במשטים. בדברי ההסבר מודגש: אין מחלוקת על עצם שהייתם שלא כדין, והאירועים “מכבידים על כוחות הביטחון ומתקני המשמורת”.
במהלך מזורז וחריג, השרים מאשרים כעת במשאל טלפוני דחוף הצעת החלטה שתאפשר קיצור דרמטי של פרק הזמן לפני הרחקת משתתפי משטים לרצועת עזה: משלושה ימים - ל-24 שעות בלבד. ההצעה, שהופצה לשרים על ידי מזכיר הממשלה יוסי פוקס, מסמיכה את ראש הממשלה להפיץ להערות הציבור תזכיר חוק לתיקון חוק הכניסה לישראל - וזאת בשל היעדר שר פנים מכהן ובשל מה שמוגדר במסמך כ“צרכים דחופים וחיוניים”.
מאחורי הנוסח המשפטי היבש מסתתר מהלך בעל משמעות מעשית ברורה: האצה ניכרת של הליך ההרחקה של פעילים זרים שמגיעים במסגרת משטים שמבקשים לפרוץ את הסגר הימי על עזה. בדברי ההסבר לתזכיר החוק מתוארת תופעת המשטים כאתגר מתמשך לישראל מאז 2009, השנה שבה הוטל הסגר הימי על הרצועה. לפי הנוסח, המשתתפים הם אזרחים זרים ממדינות שונות, שאינם מבקשים לשהות בישראל כלל, אלא להגיע לעזה תוך הפרת הסגר. במסמך מצוין כי בעבר השתתפו במשטים גם פעילים הקשורים לארגוני טרור ולארגוני BDS.
ההבחנה המרכזית שמניחה הממשלה היא בין אותם פעילים לבין שוהים בלתי חוקיים “רגילים”. בעוד שמסתננים או מי שנשארו בארץ לאחר פקיעת אשרתם נכנסו ביוזמתם לישראל, משתתפי המשטים - כך נטען - מובאים אליה על ידי צה״ל לאחר השתלטות על כלי השיט, כחלק מאכיפת הסגר הימי ובמטרה להרחיקם למדינותיהם.
במילים אחרות: לפי עמדת הממשלה, אין כאן מחלוקת של ממש על עצם היותם שוהים שלא כדין, ואין טענה כי ביקשו להשתקע בישראל. מכאן, כך נכתב, ניתן לקבוע “נקודת איזון שונה” בין זכות הגישה לערכאות לבין האינטרס הציבורי - ולהסתפק בפרק זמן של 24 שעות למיצוי הליכים משפטיים במקום שלושה ימים.
בדברי ההסבר יש גם נימוק תפעולי ברור: המשטים מתוארים כ”אירועים רבי משתתפים” שדורשים היערכות נרחבת ומשאבים רבים מצד רשויות המדינה - חיל הים, משרד החוץ, המשטרה, שירות בתי הסוהר ורשות האוכלוסין וההגירה. האירועים הללו, כך נטען, מכבידים הן על כוחות הביטחון והן על מתקני המשמורת.
קיצור ההמתנה לפני ההרחקה אמור, לפי ההצעה, להביא לחיסכון במשאבים, לצמצום משך ההחזקה במשמורת ולהפחתת הצורך בכוח אדם לשמירה על המיועדים להרחקה.
אחד הסעיפים הבולטים במסמך נוגע ללוח הזמנים: על פי המידע שנמסר מרשות האוכלוסין וההגירה, קיימת דחיפות בקידום התיקון ולא ניתן להמתין למינוי שר פנים, שכן צפויים בקרוב משטים נוספים. ההחלטה לקדם את החקיקה התקבלה לאחר דיונים במל״ל ובהשתתפות כלל הגורמים המעורבים בטיפול במשטים, שלפי המסמך הסכימו פה אחד כי התיקון נחוץ.
מכאן גם נובע האופי החריג של המהלך: במקום להמתין לאיוש התיק במשרד הפנים, הממשלה מבקשת להסמיך את ראש הממשלה עצמו להפיץ את תזכיר החוק. התיקון המוצע ייקבע כהוראת שעה למשך שנה. עם זאת, הממשלה תוכל - באישור הכנסת - להאריך את תוקפו בשנה נוספת בכל פעם. במסמך נכתב כי מדובר בתופעה שיש לבחון את התפתחותה והשלכותיה, ולכן מוצע מנגנון הארכה גמיש בהתאם לצורך.
התרעות פיקוד העורף