על פי הפרסום, היועמ"שית טענה במסמך מפורט כי בנסיבות חריגות סמכותו של ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו יכולה להפוך גם לחובה מינהלית, אם התנהלות השר פוגעת באופן מהותי בתפקוד המערכת הממשלתית או במוסדות המדינה. במסגרת זו נטען כי התנהלות השר בן גביר מעוררת קשיים משמעותיים, בין היתר בהיבטים הקשורים להתנהלות המשטרה והאיזונים בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי.
הטענה הזו, ולמעשה עצם הפנייה לבג"ץ, עוררה תגובות חריפות מצד בכירי הממשלה, שהאשימו את היועצת המשפטית בניסיון להתערב בהרכב הממשלה.
גדי איזנקוט ביקר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה ואמר: "גם חוות דעתה המנומקת והצודקת של היועמ״שית להדחת השר בן גביר, נכון היה שתחכה לחמש אחרי המלחמה ועל אחת כמה וכמה, מצופה מראש הממשלה להנחות מיד על עצירה מוחלטת של כלל תהליכי החקיקה הלא מחויבים והניתנים לדיחוי בכנסת, שנועדו רק להגדיל את הפערים והשסע ואין להם מקום, בוודאי תחת אש".
הפנייה לבג"ץ מציבה כעת סוגיה משפטית ופוליטית נפיצה: האם בית המשפט יכול להורות לראש הממשלה לשקול את הדחתו של שר מכהן? בעוד בקואליציה רואים במהלך ניסיון התערבות חריג בהרכב הממשלה, באופוזיציה טוענים כי מדובר בצעד הכרחי לנוכח טענות להתערבות פוליטית בפעילות המשטרה.
התרעות פיקוד העורף