בקנצלריה של הונדורס הסבירו כי ההחלטה התקבלה מתוך רצון לשמור על עצמאות מדיניות החוץ של המדינה ולהימנע מהזדהות עם מסגרות בינלאומיות הנתפסות כחלק ממערך פוליטי או כגוש מדיני. בהודעה הובהר כי הונדורס תמשיך לתמוך במשפט הבינלאומי, ברב-צדדיות ובקידום זכויות אדם, אך תעשה זאת "מתוך מדיניות חוץ עצמאית".
בישראל עקבו אחרי המהלך מקרוב. השר סער פרסם הודעה ברשת X שבה בירך על ההחלטה. "אני משבח את נשיא הונדורס על החלטתו לפרוש מ'קבוצת האג'. זהו צעד עקרוני נגד הרוע בזירה הבינלאומית", כתב סער. "ישראל מעריכה את העמדה המוסרית הזו ואת הידידות החזקה עם הונדורס".
בישראל רואים בהחלטה מסר פוליטי משמעותי, במיוחד על רקע המחלוקות סביב צעדים משפטיים בינלאומיים נגד ישראל בתקופה האחרונה. גורמים מדיניים אמרו כי מדינות שמסרבות להצטרף ליוזמות בינלאומיות הנתפסות בירושלים כחד-צדדיות "משדרות התנגדות לניסיון לנצל מוסדות משפט בינלאומיים לצרכים פוליטיים".
הונדורס נחשבת בשנים האחרונות לאחת מבעלות הברית הקרובות של ישראל באמריקה הלטינית. בין היתר היא הייתה אחת המדינות שהעבירו את שגרירותן לירושלים והעמיקו את שיתוף הפעולה המדיני והכלכלי עם ישראל.
הפרישה מ"קבוצת האג" נתפסת בישראל לא רק כצעד מדיני עצמאי של טגוסיגלפה, אלא גם כמסר פוליטי רחב יותר בזירה הבינלאומית. גורמים מדיניים בישראל אמרו כי הם מצפים להמשך שיתוף הפעולה עם הונדורס ולהעמקת היחסים בין המדינות.
"קבוצת האג" הוקמה כמסגרת תיאום בין מדינות המבקשות לקדם צעדים משפטיים ודיפלומטיים בזירה הבינלאומית דרך מוסדות הפועלים בהאג. פרישת הונדורס מצטרפת לדיון רחב יותר בקרב מדינות על תפקידם של מנגנוני המשפט הבינלאומי, ועל הטענה כי הם משמשים לעיתים גם ככלי במאבקים פוליטיים בין מדינות.
התרעות פיקוד העורף