הדברים הללו, שנאמרו בהצהרה קצרה יחסית, שרטטו את הקו שהממשלה מבקשת להוביל בימים הקרובים. אישור תקציב המדינה ותוספת הביטחון מוצבים כעת בראש סדר העדיפויות, ואילו המחלוקות הפוליטיות שנלוו עד כה לדיון התקציבי נדחקות לשוליים, לפחות לעת עתה.
כך, סוגיית חוק הגיוס, שהייתה עד לא מזמן אחד ממוקדי החיכוך המרכזיים בזירה הציבורית והקואליציונית, מוצאת עצמה מחוץ למסלול המיידי, יחד עם שורת רפורמות אזרחיות שהממשלה ביקשה לקדם.
מאחורי ההחלטה להסיר בשלב זה את חוק הגיוס מסדר היום עמדה גם הבנה שהתגבשה עוד לפני ההסלמה האחרונה. בצמרת החרדית כבר העריכו בימים שקדמו למתקפה על איראן כי יהיה קשה מאוד לקדם את החוק, לנוכח הקשיים שנוצרו סביב הדרישות שהציב הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון.
נתניהו קשר את המהלך כולו ישירות למציאות הביטחונית. "אנחנו במערכה עם אויב אכזר שרוצה להשמיד אותנו", אמר, והסביר כי ישראל נדרשת ל"תקציב מיוחד במהלך המלחמה עם עשרות מיליארדי שקלים כדי לעזור לתקציב הביטחון, למאמץ המלחמתי". בכך ביקש ראש הממשלה לייצר מסגרת אחת ברורה לכל המהלך - לא עוד ויכוח תקציבי שגרתי בין משרדים ושרים, אלא היערכות כלכלית רחבה שנכפית, לדבריו, על הממשלה מכוח המלחמה.
וזו הנקודה שבה ההצהרה הפוליטית פוגשת את המורכבות התקציבית. הממשלה הודיעה על תוספת של עשרות מיליארדים למערכת הביטחון, אך לא הציגה לציבור מפת מימון ברורה. לא פורט אם הכסף יגיע מהרחבת מסגרת התקציב, מהעמקת הגירעון, מקיצוצים במשרדים אזרחיים או משילוב בין האפשרויות.
גם בסוגיית הכספים הקואליציוניים - אחד הנושאים הנפיצים ביותר בדיון הציבורי סביב התקציב - לא נשמעה הערב כל התייחסות. בד בבד נמסר כי חוק הגיוס לא יקודם כעת, וכי גם רפורמת החלב ורפורמות נוספות שהיו אמורות לגעת ביוקר המחיה יורדות בשלב הזה מסדר היום. התוצאה היא שמבחינה פוליטית התקבלה הכרעה ברורה על סדר הפעולות, אבל המחיר התקציבי של ההכרעה עדיין נותר ללא מענה.
הרקע לכל זה הוא העימות שהחריף היום סביב הכספים הקואליציוניים. הממשלה נערכת לאשר העברות בהיקף של כ-5 מיליארד שקל במסגרת תקציב 2026, בשעה שצורכי מערכת הביטחון מזנקים והלחץ על קופת המדינה הולך וגובר.
באופוזיציה הציגו את המהלך כהוכחה לכך שהממשלה אינה מוכנה לשנות את סדרי העדיפויות שלה גם בזמן מלחמה, וטענו כי לא ניתן לדרוש מהציבור לשאת בעוד נטל, בזמן שמנגנוני החלוקה הפוליטיים נשמרים כמעט ללא פגע. מנגד, בקואליציה דחו את הטענות והדגישו כי בתוך המסגרת הזאת נכללים גם סעיפים בעלי אופי חברתי, חינוכי ולאומי.
אלא שהמחלוקת האמיתית אינה מצטמצמת לרשימת הנהנים מן הכספים. השאלה הגדולה יותר היא עד כמה הממשלה מוכנה להתאים את עצמה למציאות תקציבית חדשה, שנכפתה עליה בבת אחת. תוספת של 31 מיליארד שקל לביטחון משנה באופן מהותי את כל משוואת התקציב.
אם הממשלה תבחר שלא לגעת בכספים הקואליציוניים, המשמעות תהיה חיפוש מקורות אחרים - באמצעות קיצוצים, גידול בגירעון או שילוב של השניים. אם תבחר לפתוח גם את הסעיף הזה, היא עלולה למצוא את עצמה מול עימות ישיר עם שותפיה.
בהקשר הזה, ההודעה של סמוטריץ' על דחיית חוק הגיוס אינה פרט נלווה, אלא מהלך פוליטי מחושב שנועד לצמצם מוקדי חיכוך ולאפשר לממשלה מרחב תמרון עד לאישור התקציב. במקום לנהל בעת ובעונה אחת עימותים על גיוס, על יוקר המחיה, על רפורמות אזרחיות ועל תקציב הביטחון, הממשלה מבקשת כרגע לרכז את כל הכובד בהחלטה אחת - העברה מהירה של תקציב המדינה והתוספת למערכת הביטחון.
אלא שדחיית העימותים אינה מבטלת את הצורך בהכרעה. בשלב הבא תידרש הממשלה לומר במפורש כיצד היא מתכוונת לממן את תוספת הענק שעליה החליטה, איזה מחיר יידרשו המשרדים האזרחיים לשלם, האם הציבור יתבקש לשאת בעומס נוסף, והאם גם הכספים שנחשבו עד כה לעוגן קואליציוני כמעט חסין ייכנסו בסופו של דבר למעגל הקיצוץ. רק שם יתברר אם ההצהרה הערב הייתה תחילתו של מהלך סדור - או רק ניסיון לקנות זמן.
בינתיים, זהו המסר שיצא הערב מלשכת ראש הממשלה וממשרד האוצר: את המוקשים הפוליטיים מבקשים לנטרל לפי שעה, את התקציב מבקשים לקדם במהירות, ואת שאלת מקורות המימון משאירים לשלב הבא. זו בחירה פוליטית ברורה. עכשיו נותר לראות אם תלווה גם בתשובה כלכלית משכנעת.
יש עתיד הובילה את המאבק בכנסת נגד החוק הבזוי שמטרתו לשחרר עשרות אלפי צעירים בריאים משירות צבאי. במשך חודשים רבים סיכלנו כל אפשרות לקידום החוק בכנסת. הערב הודו נתניהו וסמוטריץ במה שאמרנו כבר מזמן: החוק הבזוי נכשל".
עוד אמר ח"כ אדלשטיין: "הערב, הקואליציה הודתה באופן רשמי במה שהבטחתי לכם. במו ידינו, יחד עם המילואימניקים והציבור המשרת, מנענו חוק השתמטות ובלמנו פטור גורף מגיוס. לא חששתי לשלם אף פעם מחיר עבור הערכים שלי. גם כשאיבדתי את כיסא יו"ר וועדת חוץ וביטחון, לא נרתעתי. יחד, נמשיך לפעול למען הרחבת בסיס הגיוס לצה"ל עד שנעביר חוק גיוס אמיתי והיסטורי שיענה באמת על צרכי הצבא, ויקל על מי שמתייצב לשירות פעם אחר פעם".
התרעות פיקוד העורף