העלאת תקרת הגירעון והגדלת ההוצאה הממשלתית
ליבת ההצעה היא תיקון לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. במסגרת התיקון מוצע לקבוע כי בשנת התקציב 2026 תקרת הגירעון המותרת תעמוד על 5.1% מהתוצר, לעומת יעד נמוך יותר שנקבע קודם לכן במסגרת תיקון אחר לחוק.
בנוסף, הממשלה מבקשת להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2026 בשיעור נוסף של עד 9.8% ביחס להוצאה בשנת 2025, וכן לאפשר הגדלה נוספת של עד 1.2% נוספים אם יתקיימו תנאים מסוימים שנקבעו בחוק יסודות התקציב.
המשמעות הכספית של הגדלות אלה היא תוספת של כ-32 מיליארד שקלים להוצאה הממשלתית המותרת, לצד אפשרות להגדלה נוספת של עד 7 מיליארד שקלים, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. לפי ההצעה, הגדלות אלו ייחשבו כתוספת חד-פעמית לשנת 2026 בלבד ולא ייכללו בחישוב מסגרת ההוצאה לשנים הבאות.
בדברי ההסבר להצעה נאמר כי הצורך בשינויים נובע מהוצאות גבוהות במיוחד שנוצרו בעקבות מבצע "שאגת הארי", שהחל ב-28 בפברואר 2026, ובמסגרתו תקפה ישראל מטרות רבות בשטח איראן. במהלך המבצע ספג העורף הישראלי מתקפות טילים רחבות היקף מאיראן ומלבנון, שגרמו לנפגעים ולנזק לבתים ולתשתיות.
המערכה הובילה להרחבה משמעותית של גיוס המילואים, להגדלת הוצאות הלחימה ולרכש ביטחוני נוסף, לצד צרכים אזרחיים חדשים הנובעים מהפגיעה בעורף. לפי המסמך, הוצאות אלו לא נלקחו בחשבון בעת הכנת תקציב המדינה לשנת 2026 ולכן נדרש עדכון במסגרת הפיסקלית.
ההצעה קובעת כי חלק מהתוספת התקציבית יישמר כרזרבה ייעודית שתשמש למימון צרכים ביטחוניים בלבד. השימוש בכספים יתאפשר אם ראש הממשלה ושר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על התקציבים, יקבעו כי מתקיימים שני תנאים: הראשון, המשך הלחימה בעצימות דומה לזו שנרשמה במרץ 2026 או פעילות צבאית נוספת בעצימות דומה והשני, הוצאות הביטחון הישירות הנובעות מהמערכה חצו את רף 28 מיליארד השקלים.
במקביל לחקיקה המוצעת, הממשלה מבקשת גם לעדכן את החלטת הממשלה מספר 3970 מ-10 במרץ 2026. במסגרת השינוי יוגדר כי התקציב הנוסף יוכל לשמש לא רק להמשך מבצע "שאגת הארי", אלא גם לכל פעילות צבאית אחרת בשנת 2026 שתהיה בעצימות דומה או גבוהה יותר.
בנוסף, מוצע להפחית את הסף שנקבע בהחלטה הקודמת להיקף ההוצאה הביטחונית כתנאי להפעלת הסכום הנוסף מ-32 מיליארד שקל ל-28 מיליארד שקל.
בהצעת ההחלטה מבקשת הממשלה להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את הנוסח הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת. כמו כן מוצע לפנות לוועדת הכנסת בבקשה לקצר את תקופת ההנחה של החוק ולאפשר קיום קריאה שנייה כבר ביום שבו תונח ההצעה על שולחן הכנסת - מהלך שמטרתו להאיץ את אישור התיקון לנוכח הדחיפות התקציבית.