אוריך תיאר את תנאי התא שבו הוחזק: "התא היה מוצף במים ושאריות אוכל ולא היה לי איפה לשבת ובטח שלא לשכב לישון. עמדתי על דלת התא, נשען על הסורגים של הפתח, מביט החוצה". לדבריו, לאחר שעות של חקירה ביקש לשתות מים אך לא הצליח משום שהברז בתא לא עבד. "רציתי לשתות מים, בכל זאת הייתי אחרי 12 שעות של חקירה, אבל לא הצלחתי כי הברז לא עבד".
"הייתי לבד כמו שלא הייתי מעולם"
עוד כתב כי במהלך הלילה הרגיש בדידות קשה וחשש לעתידו. "הייתי לבד כמו שלא הייתי מעולם. לא חשבתי שאראה עוד את המשפחה שלי, בטח לא את ראש הממשלה. החיים כאילו הסתיימו שם". עם עלות השחר, כך תיאר, התעורר בית המעצר לפעילות. לדבריו, לאחר מספר שעות הובל לדיון בבית המשפט. "זה לקח כמה שעות שנדמו כנצח עד שהובילו אותי לבית המשפט, ומשם לעוד ערעור במחוזי, ואחר כך לעוד זמן מאחורי סורג ובריח, ועוד חקירות, ועוד דיונים".