הודו טיפחה את קשריה עם ישראל וארה"ב - עכשיו הגיע תורה של איראן

מומחים מסבירים כי הודו ביצעה הימור אסטרטגי כשהחליטה לנטות בבירור לכיוון ארה"ב וישראל, אך כעת היא נאלצת לגדר סיכונים. שיחתו של מודי עם נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, הוגדרה על ידי פרשנים כ"בקרת נזקים"

אלי לאון צילום: פרטי
התקיפה האמריקאית באי ח'ארג באיראן | צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א'
מסעוד פזשכיאן
מסעוד פזשכיאן | צילום: רויטרס

כמו כן, ממשלת הודו הודיעה בסוף השבוע כי הבטיחה את מעברן הבטוח של שתי מכליות גז פחמימני מעובה דרך מצר הורמוז. המצר נסגר למעשה מזה שבועיים, בעקבות תקיפות אוויריות של ארה"ב וישראל באיראן. הודו נמנית על קבוצה מצומצמת של מדינות, בהן סין ורוסיה, שספינותיהן הצליחו לחצות את המצר בבטחה מאז פרוץ המלחמה. על פי הדיווח ב"בלומברג", מתקיימים כעת מגעים אינטנסיביים להבטחת מעברן של שש מכליות נוספות במטרה להקל על המחסור, לצד ספינות הנושאות נפט גולמי וגז טבעי נוזלי.

הודו היא היבואנית השנייה בגודלה בעולם של גז פחמימני, והמחסור החריף פוגע קשות במסעדות, משקי בית ויצרני פלסטיק במדינה. במקביל, ניו דלהי מתמרנת כדי לשמר את יחסיה עם ארה"ב, שוק הייצוא הגדול ביותר שלה. כלכלנים בבנקים כגון "גולדמן זאקס" החלו להוריד את תחזיות הצמיחה של הודו ל-6.5% בשל השלכות המלחמה וזינוק מחירי הנפט אל מעבר ל-100 דולר לחבית, נתון המאיים להקפיץ את האינפלציה.

מטה גולדמן סאקס בניו יורק
מטה גולדמן סאקס בניו יורק | צילום: רויטרס

המבחן הדיפלומטי הבא של מודי צפוי בפורום ה-BRICS, שבראשו עומדת הודו השנה. איראן דורשת מן הארגון לגנות את פעולות ארה"ב וישראל, מהלך מורכב לאור העובדה שסעודיה ואיחוד האמירויות, אשר הותקפו על ידי איראן במלחמה הנוכחית, חברות גם הן בברית.

תגיות:
איראן
/
נפט
/
הודו
/
אנרגיה
/
המלחמה עם איראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף