מנגד, ככל שניתן להבין מעמדת ועדת הבחירות ומהשיקולים שעמדו בבסיס ההליך, בוועדה סבורים כי הרקע המקצועי של סימינובסקי רלוונטי לתפקיד גם אם אינו מתמצה בדיני בחירות במובנם הצר. בפרוטוקולים של ועדות הכנסת משנים קודמות היא מופיעה כנציגת משרד החינוך וכמי ששימשה "מרכזת נושאי משפט וטכנולוגיה" - תפקיד שעשוי, מבחינת הוועדה, להעיד על ניסיון בממשק שבין רגולציה, משפט ציבורי, טכנולוגיה ומדיניות. מבחינת הוועדה, נתון זה עשוי לתמוך בתפיסה שלפיה לסימינובסקי יש רקע משפטי-ציבורי רחב, ולא רק פרופיל מקצועי צר.
באותה רוח, ייתכן כי בוועדה רואים גם את אופייה המשתנה של ועדת הבחירות עצמה כשיקול רלוונטי בבחינת ההתאמה לתפקיד. מסמכי התקציב הרשמיים של הוועדה לשנים 2025–2026 מלמדים כי סעיף המחשוב הוא מן הרכיבים הכבדים והמשמעותיים ביותר בפעילותה, עם עשרות מיליוני שקלים המוקצים למערכות, תשתיות ותפעול דיגיטלי. במילים אחרות, מבחינת ועדת הבחירות, מדובר לא רק בגוף שמכריע בעתירות ובסוגיות תעמולה, אלא גם במערכת תפעולית-טכנולוגית רחבת היקף - ולכן גם השאלה מהו "הניסיון המתאים" לתפקיד עשויה, לשיטתה, להיבחן באופן רחב יותר.
בכיר בליכוד אמר בעקבות המכתב: "אנחנו מעוניינים אך ורק בכך שהדברים יתנהלו על פי דין. שיו"ר ועדת הבחירות יתייעץ לגבי הקריטריונים, כפי שנדרש בחוק וכפי שהוא כתב בתגובתו".
"אנחנו לא מבינים איך בוחרים מישהי שמעולם לא עסקה בבחירות ואין לה שום ניסיון רלוונטי? על מי אתם עובדים? אילו זו הייתה מישהי שנחשבת מקורבת לליכוד - כל התקשורת הייתה קופצת. וכאן, פתאום, אין צדק, אין חוק ואין מוסר. לליכוד אין שום דבר אישי נגד עו"ד סימינובסקי; אנחנו רק דורשים מכרז תקין. היועמ"שית וחבריה חטפו את החוק במדינה. לא ניתן יד למחטף בבחירות!"
מבחינת נתניהו והליכוד, המאבק על סימינובסקי הוא מאבק מוקדם על מי ישלוט בפרשנות המשפטית של מערכת הבחירות הבאה; מבחינת הוועדה, ככל שתבחר להשאיר את המינוי על כנו, זו תהיה אמירה שלפיה ההחלטה התקבלה כדין ועל בסיס שיקולים מקצועיים.
התרעות פיקוד העורף