העימות הזה אינו מתרחש בחלל ריק. ועדת הבחירות, שבראשה עומד סולברג, כבר מצויה בעין מחלוקת פוליטית-משפטית חריפה סביב מועד הבחירות הבאות לכנסת.
אלא שהפרטים הפומביים שנמצאו על סימינובסקי משרטטים תמונה מקצועית מורכבת יותר מזו שמבקש המכתב להציג. בפרוטוקולים של ועדות הכנסת משנים קודמות היא מופיעה כנציגת משרד החינוך וכמי ששימשה "מרכזת נושאי משפט וטכנולוגיה" - תפקיד שממקם אותה בצומת שבין רגולציה, משפט ציבורי, טכנולוגיה ומדיניות.
הנתון הזה אינו מוכיח כשלעצמו מומחיות בדיני בחירות, אך הוא כן מחזק את הטענה שלסימינובסקי יש רקע משפטי-ציבורי ולא רק פרופיל תאגידי או טכנולוגי צר, כפי שמנסים לטעון נגדה.
לצד זאת, גם אופייה המשתנה של ועדת הבחירות עצמה עשוי להסביר מדוע רקע כזה נתפס בעיני מקבלי ההחלטות כרלוונטי. מסמכי התקציב הרשמיים של הוועדה לשנים 2025–2026 מלמדים כי סעיף המחשוב הוא מן הרכיבים הכבדים והמשמעותיים ביותר בפעילותה, עם עשרות מיליוני שקלים המוקצים למערכות, תשתיות ותפעול דיגיטלי.
במילים אחרות, ועדת הבחירות של השנים האחרונות אינה רק גוף שמכריע בעתירות ובתעמולה, אלא גם מערכת תפעולית-טכנולוגית עצומה, ולכן השאלה מהו "הניסיון המתאים" לתפקיד מקבלת ממד רחב יותר.
בכיר בליכוד אמר בעקבות המכתב: "אנחנו מעוניינים אך ורק בכך שהדברים יתנהלו על פי דין. שיו"ר ועדת הבחירות יתייעץ לגבי הקריטריונים, כפי שנדרש בחוק וכפי שהוא כתב בתגובתו".
"אנחנו לא מבינים איך בוחרים מישהי שמעולם לא עסקה בבחירות ואין לה שום ניסיון רלוונטי? על מי אתם עובדים? אילו זו הייתה מישהי שנחשבת מקורבת לליכוד - כל התקשורת הייתה קופצת. וכאן, פתאום, אין צדק, אין חוק ואין מוסר. לליכוד אין שום דבר אישי נגד עו"ד סימינובסקי; אנחנו רק דורשים מכרז תקין. היועמ"שית וחבריה חטפו את החוק במדינה. לא ניתן יד למחטף בבחירות!"
מבחינת נתניהו והליכוד, המאבק על סימינובסקי הוא מאבק מוקדם על מי ישלוט בפרשנות המשפטית של מערכת הבחירות הבאה; מבחינת הוועדה, ככל שתבחר להשאיר את המינוי על כנו, זו תהיה אמירה שלפיה ההחלטה התקבלה כדין ועל בסיס שיקולים מקצועיים.
התרעות פיקוד העורף