נגיף ההרפס נחשב לנפוץ מאוד בקרב האוכלוסייה הבוגרת, ולמרות שברוב המקרים הוא גורם רק לפצעים קלים בשפתיים, עבור תינוקות רכים מדובר באיום קטלני. הנגיף מסוגל לעבור מהרוק של המוהל אל הפצע הפתוח שנוצר במהלך החיתוך, ומשם הדרך למחזור הדם קצרה ביותר.
בקרב תינוקות בשבועות הראשונים לחייהם, מחסום הדם במוח עדיין לא מפותח דיו, מה שמאפשר לנגיף לחדור בקלות לרקמת המוח ולגרום לדלקת קרום המוח או לדלקת המוח עצמה. מצבים אלה מובילים לעיתים קרובות להרס של תאי עצב, מה שגורם לפרכוסים, פגיעה התפתחותית קשה ואובדן תפקודים מוטוריים. למרות שהרפואה המודרנית מציעה טיפולים אנטי ויראליים מתקדמים, היעילות שלהם תלויה במהירות האבחנה, וגם אז הנזק שנגרם בשעות הראשונות של הזיהום עלול להותיר צלקות נוירולוגיות לכל החיים.
הסיכון המרכזי הוא שגם מוהל שלא סובל מפצע פעיל בשפתיים יכול להפריש את הנגיף ברוק, ולכן אין דרך בטוחה לבצע מציצה ישירה ללא סיכון התינוק. הטיפול הרפואי שניתן כעת לתינוק בוולפסון הוא מורכב וכולל תרופות שעלולות לפגוע בתפקודי הכליות של הפעוט, מה שמחייב את הרופאים לבצע בדיקות דם וניטור תמידי לאורך כל תקופת האשפוז. התינוק כאמור ימשיך באשפוז למשך 3 שבועות, לאחריו יאלץ ליטול תרופות למשך חודשים ארוכים.