לדברי הגורם הבכיר, הפעולה הישראלית אינה מתמקדת רק בפגיעה מיידית ביכולות הצבאיות של טהרן, אלא גם בעיצוב המציאות האסטרטגית שאחריה.
"התפיסה היא להגיע לראשי המשטר אחד אחד", אמר הגורם המדיני הבכיר. לדבריו, "אנחנו תופסים את ראשי המשטר אחד אחד. הם ברחו לאוהלים, אז הורגים אותם שם". האמירה החריגה משקפת את המסר שמבקשת ישראל להעביר בשלב זה: הרחבת המערכה מעבר לתשתיות ולמערכים, גם אל הדרג המפקד והפוליטי של המשטר האיראני.
היעד הראשון, לפי הבכיר הישראלי, הוא פגיעה רחבה בתעשיות הנשק של איראן, ובמיוחד במערך הבליסטי שלה. אם בעבר התמקדה תשומת הלב במרכיבים קריטיים של פסי הייצור, הרי שכעת, לדבריו, המיקוד רחב יותר וכולל גם את המפעלים עצמם. המשמעות היא ניסיון לא רק לשבש זמנית יכולות ייצור, אלא להסב נזק עמוק ומתמשך לתשתית המאפשרת לאיראן לחדש מלאים ולפתח אמצעי לחימה מתקדמים.
היעד השני הוא "השלמת השמדת תוכנית הגרעין". מדובר, לפי הגורם, במאמץ כולל שנועד לוודא כי איראן לא תוכל לשמר תשתית גרעינית שתאפשר לה לפרוץ קדימה בעתיד. בישראל רואים בכך יעד יסוד של המלחמה, לא רק מבחינת הסרת איום מיידי, אלא גם כמרכיב מכריע בעיצוב מאזן הכוחות האזורי לשנים קדימה.
יעד שלישי, רגיש במיוחד, הוא יצירת התנאים לשינוי משטר. הגורם לא פירט כיצד ישראל מבקשת להביא לכך בפועל, אך עצם הצבת היעד הזה באופן גלוי מלמדת על תפיסה רחבה בהרבה מזו של מערכה צבאית מוגבלת. לא עוד מהלך ענישתי או הרתעתי בלבד, אלא ניסיון להשפיע גם על המבנה הפוליטי הפנימי באיראן ועל יכולת ההישרדות של הנהגתה.
היעד הרביעי נוגע למיצרי הורמוז. לפי הגורם, ישראל פועלת יחד עם ארצות הברית כדי לסייע במאמץ סביב הזירה הזאת. הורמוז נחשב לאחת מנקודות החיכוך הרגישות בעולם, בשל חשיבותו לתנועת אנרגיה וסחר עולמי, ובירושלים רואים בו מוקד אסטרטגי שאיראן מבקשת לנצל כמנוף לחץ על המערב ועל שוקי העולם.
מבחינת ישראל, אין מדובר רק בניהול המערכה הנוכחית, אלא בעיצוב סדר אזורי חדש שבו לאיראן, בכל תצורה שלטונית שתהיה, תהיה פחות יכולת לאיים על נתיבי הסחר והאנרגיה.
בדרג המדיני מציגים אפוא תמונה של מערכה שאפתנית ורב-ממדית: צבאית, מדינית, כלכלית ואסטרטגית. אם אכן אלה היעדים שמנחים את קבלת ההחלטות, הרי שמבחינת ישראל המלחמה אינה מיועדת להסתיים רק בפגיעה נקודתית ביכולות איראן, אלא בשינוי עמוק של כללי המשחק מולה.